אז ככה -
אני נשואה לבעלי שנתיים ויצאנו הרבה שנים לפני הנישואים ולגמרי החלטתי שהוא האחד בשבילי.
לא הכל היה מושלם כמובן אבל החלטתי שנתגבר ביחד על החסרונות.
היה לי ממש כיף איתו, היה מכבד אותי במקסימום, דואג לי, היינו מבלים ועושים כיף ביחד.
מאז שהתחתנו הכל התהפך - פתאום הוא לא דואג לי כמו פעם, לא כיף לי איתו ואני לא אוהבת להיות בחברתו
הוא התהפך ב180 מעלות.
אנחנו רבים המון ומדברים לא יפה אחד לשני.
כל פעם שאנחנו צולחים ריב אני חושבת שהפעם יהיה טוב יותר, אבל אז מגיע הריב הבא ואני לא יכולה לסבול אותו.
המצב הכלכלי שלנו על הפנים כי הוא לא מצליח לפרנס את הבית. עצלן מאוד (ההפך הגמור ממה שהציג בהתחלה).
הסקס שלנו גרוע ואני לא מעוניינת לשכב איתו. עושה את זה רק אחרי שהוא מתחנן.
אני בהלם שאני כותבת כזה דבר אבל אני לא אוהבת אותו יותר. אני חושבת שמגיע לי יותר טוב בהרבה!!!!!
אני מבחינתי הייתי רוצה להיפרד כבר עכשיו ואני אפילו לא חושבת על לחפש מישהו טוב יותר. פשוט אני שמה לב שבלעדיו טוב לי יותר, גם אם זה אומר להיות לבד.
יש לנו תינוק שעוד לא בן שנה.
הפחדים העיקריים שלי בתהליך הזה הם:
קודם כל הילד, שהוא כל החיים שלי ואני לא אהיה מוכנה לריבים עליו, אני לא אהיה מוכנה שהוא יהיה איתו בלעדיי (אפילו לא יום אחד) אני לא סומכת על הטיפול שלו ואני לא מוכנה שאמא שלו תיגע בילד כי היא לא אחראית בכלל.
דבר שני, המשפחה שלי- בגלל שאני והוא תמיד משחקים אותה שהכל טוב ויפה ליד אחרים ואני אף פעם לא משתפת אותם בריבים שלנו או במה שקורה בינינו באופן כללי הם יהיו בהלם ולדעתי גם ינסו למנוע את המהלך הזה ויחשבו שהשתגעתי לגמרי ואין לי כח להתמודדות הזאת.
למעשה אף אחד לא יודע מה קורה בנינו באמת.
רע לי ואני סובלת.
בבקשה תדריכו אותי מה עושים כי אין לי עוד אף אחד להתייעץ איתו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות