לא דיברתי על זה עם אחד אף כי לא נוח לי וגם בגלל שזה מביך.
מאז שאחותי התחתנה אני מרגישה שבעלה לא מחבב אותי.
הוא מדבר איתי רק כשהוא צריך ממני טובות ואפילו לא מסתכל לי בעיניים כשהוא מבקש.
כשהייתי בבית שלהם ונשארתי ללילה, ישבנו בסלון מול הטלוויזיה. הוא שאל רק את אחותי אם היא רוצה משהו לאכול.
הוא הביא לעצמו ולה צלחת ולא שאל אם אני רוצה להתכבד.
הוא אף פעם לא מדבר איתי ומדבר רק עם האחרים שנמצאים בחדר, ומתעלם ממה שאני אומרת.
בפעם האחרונה שהמשפחה באה אליהם לחג, מאוד נפגעתי ממה שקרה.
היו שתי סוגי כיסאות, אחד מעץ והשני עם ריפוד.
הוא שם לב שהכיסא עם הריפוד הוא הכיסא שאני עומדת לשבת עליו, הוא לקח את הכיסא והחליף אותו עם הכיסא העץ בשביל שאחותי תישב בנוח.
אני מבינה שהמעשה מאוד נחמד מצידו בשבילה, אבל זה פגע בי.
אולי תמצאו את הדברים האלה כמשהו קטנוני אבל זה ממש לא יפה בעיניי.
הוא גורם לי להרגיש מגעילה, חסרת אינטליגנציה, לא מקובלת ולא חשובה. הוא מדבר עם האחרים במשפחה ורק איתי לא.
הוא רק אומר תודה על זה שאני שומרת על הילדים שלהם אבל אני בספק אם הוא מעריך את זה.
אני קטנה בין אחיות גדולות ויחס כזה קיבלתי בילדות, לא התייחסו לחוות הדעת שלי ולא שיתפו אותי בכלום.
הוא מחזיר אותי לימים שהרגשתי שהדעה שלי לא חשובה, שאני קטנה מדי בשביל להבין ושהנוכחות שלי לא משנה.
הם נשואים כבר כמה שנים והוא בקשר טוב עם האחיות האחרות.
זה פוגע בי, אני לא יודעת מה לעשות.
הוא שונא אותי? אני פגועה בצדק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות