אני מתכנתת בהייטק. לא בטוחה שאני מתאימה לקריירה הזו. מחשבות לגבי שינוי כיוון

כל חיי כיוונתי להיות מתכנתת. בגרויות, פסיכומטרי גבוה, תואר במדעי המחשב, הכשרות מדוייקות לתחומים ספציפיים.
והגעתי, אשכרה הגעתי לזה. מצאתי עבודה ראשונית, סוף סוף אני עובדת בתחום שעמלתי כל כך קשה כדי להגיע למקום הזה. כל כך הרבה חיפשתי, התראיינתי, ראיונות, פרוייקטים, שנים של טירוף כדי להגיע לרגע הזה. אז הנה אני שם. כמה חודשים שאני עובדת בתחום שכל כך רציתי וכיוונתי.
ואני לא מאושרת. אני לא שמחה. אני לא מרוצה.
אני לא יכולה להגיד את זה לאף אחד. כל הסביבה שלי דוחפת אותי למצוינות, לא להתפשר, תמיד לדחוף קדימה ולא להעיז לחשוב לרגע שום מחשבה שלילית. קשה יש רק בלחם.
אבל מסתבר שלא רק בלחם.
קשה לי, כן, הנה אני אומרת. קשה לי עם הדד ליינים. אני לא עומדת בלחץ, אני לא עומדת בזמנים. אני מפחדת לאכזב, גם את הסביבה שלי, גם את הקולגות שלי וגם את המנהלים שלי. אני מפחדת שיגלו שאני לא מספיק. או כמו שאומרים באנגלית - dont get things done. קשה לי עם השעות הארוכות, עם זה שכדי לא לאכזב אני עובדת 18 שעות ביום (ומסתירה את זה, שלא ייגלו שאני איטית) ועם זה שאני תמיד בלחץ מתמיד. כשאני יושבת לעבוד קשה לי להתחיל ולהתפקס ולחזור לאהוב את מה שאני עושה.
אני אוהבת לתכנת, אני לא אוהבת לא לעמוד בציפיות.
אני גם במחשבות של איך זה ייראה בהמשך החיים. האם זה תמיד יהיה ככה? אני גם חושבת להביא ילדים ביום מן הימים. כבר עכשיו אני כמעט קורסת. איך זה יהיה כשיהיו לי ילדים לטפל בהם. איך נשים משלבות קריירה דורשנית כזאת עם גידול משפחה. צריך להיות סופר וומן, אבל אני לא. אני רגילה. אני ממוצעת שמנסה ליצור רושם של יותר.
הקולגות שלי כאלה תותחים, אחד אחד. אני מרגישה שאני לא.

על כל זה, אני אוסיף עוד צד. הבנה על עצמי שהגעתי אליה. הבנתי שאני מאוד אוהבת ללמד. אני מאוד אוהבת להעביר ידע והבנה. אני מאוד אוהבת להבין דברים לעומק לרמה שאני יכולה להסביר אותם בפשטות, ואני חושבת שאני טובה בזה. ללמד מביא לי סיפוק. מהניסיון שלי בללמד אנשים (אני כרגע מדברת על דברים בסיסיים, קורסי תכנות בסיסיים באוניברסיטה ובגרויות במחשבים בתיכון) מאוד נהניתי מזה. אחד הדברים שגם אתה בא, מלמד, ומרגיש מיד שהצד השני קיבל ערך. זה לא כמו לבצע את המשימות שלך ולעמוד ביעדים ואתה נמדד מול אחרים. אין דד ליינים, אין רמה כזו של לחץ. זה שונה.

אבל אם אני הייתי שוקלת את זה ככיוון לקריירה (ולא רק כמה שיעורים פרטיים מהצד), אני לא יודעת איך לעשות את זה ומה המסלול להגיע לשם והאם כדאי ומה ואיך.
לא הייתי רוצה לעשות תעודת הוראה או משהו כזה ולא הייתי רוצה ללמד בבתי ספר או בכלל לעמוד מול כיתה. אני לא רוצה להיות מורה.
אני טובה בללמד אחד על אחד, אבל אני לא טובה בבעיות משמעת או ב"לשדר סמכותיות". זו האמת.
כמובן שיש לי עוד הרבה מה ללמוד בעצמי, אבל אם הייתי הולכת לכיוון של הדרכה, אז הדרכה בתחום שלי. ללמד בהתחלה נערות, למשל, לכתוב קוד. ללמד קונספטים בסיסיים. אין לי בעיה לעשות את זה וכבר יצא לי לעשות את זה קצת.

השאלה איך עושים מזה קריירה, האם כדאי לי במצבי? או להמשיך במשרות פיתוח ולנסות למצא את דרכי בעולם הדורשני, התחרותי והדינאמי הזה? מה הצעדים שכדאי לי לקחת? איך להתמודד עם המצב הנוכחי שלי במקצוע?

שקלתי להתייעץ עם גורם מוסמך לייעוץ קריירה, או פסיכולוג, או משהו כזה (לא ממש יודעת לאן לפנות ואיך זה עובד).

אשמח כמובן לשמוע דעות, עצות וכל מה שיש לכם להגיד.