אני במצב הכי שפל שהייתי בו בחיים.
אני בת 23 סיימתי שירות לאומי,ומאז שום דבר לא הולך לי.
התחלתי לעבוד בהמון המון עבודות וכל הזמן מפטרים אותי אחרי שבוע שבועיים,עבודות מזדמנות כאלה,מפעלים ובתי אריזה.
אני חודשיים לא עובדת,יש לי בעיות מגיל 14 עם אמא.
אני מנסה לחסוך כל גרוש ולא מצליחה כי אני לא עובדת ואם כן אז אמא לוקחת ממני כספים.
אני הייתי מוכרת ברווחה אבל שום דבר לא עזר לי.
אני לא עובדת,לא לומדת וכבר פיתחתי חרדה ללכת לעבוד במקום עבודה חדש מהחשש שיפטרו אותי שוב תוך יומיים.
אני כבר מאחלת לעצמי למות ורק למות,לבלוע כדורים או פשוט לקחת סם מסוכן ולגמור עם החיים שלי.
אני לא יכולה לשאת זאת יותר.
אין מי שיעזור לי...אף פעם לא היו לי חברות,לא בן זוג ותמיד היו לי בעיות עם הדיבור.
אני מתקשה לדבר,ויוצאות לי מילים לא קשורות ואוצר מילים ממש דל יחסית לגילי.
אין לי אבא,אין לי אף אחד.
אני לא באתי לקבל עזרה,רק לשפוך את מה שעל ליבי...
ועוד דבר אציין שאני לא יכולה לעבוד בשום קופה כי אני דיסקלקולית,ברמה הקשה.
ניסיתי לעבוד במיליון עבודות שקשורות למפעלים אבל זה קשה לי מידי,אני לא מסוגלת לעבוד מעל 8 שעות זה מאוד קשה בשבילי וגם עבודה פיזית נוראית עם שכר נמוך.
אני מעדיפה לא לחיות ולא לסבול.
אמא שלי נורא סובלת ממני ואומרת שהיא שונאת אותי,היא מתה שאני אעוף מהבית כי אני לא עובדת,השאלה שלי היא לאן אני כבר יכולה ללכת אם אין לי אף אחד? אם אני אלך לגור ברחוב מן הסתם אדרדר מהר לסמים וזנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות