שמתי לב למשהו בתרבות. עירום גברי, במיוחד של גברים שהם לא שריריים כמו בוני גוף (שזה בערך 90% מהאנושות) מוצג כמשהו מרתיע, מגעיל ומצחיק.
דוגמאות טובות לכך הם סרטים קומיים כמו אלו של סשה ברון כהן: ברונו ובורט. לשחקן הראשי יש גוף גברי רגיל ביותר. הוא לא שחיף, לא שמן, לא מעוות, לא מכוער. גבר גברי רגיל.
ובכל זאת, הדמות העירומה מוצגת על המסך כדבר מצחיק ומגעיל. רק דמיינו את אותה הדמות כאישה עם אותה רמת חשיפה: זה היה נחשב לסקסי ומיני בצורה בוטה.
אבל מכיוון שזה גבר, הדבר גורם לגיחוך.
במידה דומה שחקניות שמנות זוכות לסוג של "אהדה" וגישה של "חיוביות גוף" (לדגומה מיה לנדסמן. בלי קשר לדעות), בזמן שחקנים גברים שמנים נחשבים לסוג של בדיחה בפני עצמם (לדומה ג'ונה היל הוא שחקן מעולה, אבל מצחיק כי "זה שמן").
אישה שרחוקה מלהיות רקדנית בלט שהולכת עם חולצת בטן זה תקין, אבל גבר עם מכנסון קצר מדי מעורר אנטיגוניזם (ראו "ברונו").
אז יש לי ממש תחושה שגבר זה דבר לא מושך, אלא מגעיל ומצחיק. גוף גברי עירום זה משהו שאף אחד לא רוצה לראות. חוץ ממקרים של "אזרחי חדר כושר", שעם כל הכבוד הם אחוז קטן מהאוכלוסייה. רוב הגברים העובדים, לומדים ובעלי המשפחות לא יכולים להרשות יותר משלוש שעות שבועיות לכושר וגם זה נדיר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות