יש לי חברה שהכרתי בעבודה אחרי הצבא ושאני מאד אוהבת, לפחות מאד אהבתי. היא כריזמטית, חכמה, מרשימה, מצחיקה ויש לה עצות טובות. הבעיה מתחלקת לשתיים: עוברים עליה מכל מיני דברים בחיים, אז לפעמים היא פשוט ביצ' שאין דברים כאלה! אני בדיכאון וצריכה ממנה גב, ופתאום היא אדישה מייבשת וממש לא אכפתית. מיותר לציין שזה נותן לי הרגשה רעה... הבעיה השנייה שאני חושבת שאני מקנאה בה, היא מצליחה בכל דבר שהיא עושה. היא מאד יפה ומרשימה, ואני לא שלמה עם המראה וההופעה שלי. אחרי מלא פעמים שניתקנו את הקשר, אם זה לתקופות של כמה ימים או תקופות של חודשים ארוכים, תמיד חזרנו להיות חברות ותמיד זה היה אינטנסיבי. בפעם האחרונה שנפגעתי ממנה החלטתי שאני לא חוזרת להיות חברה שלה, לא משנה כמה כיף לי איתה וכמה היא מדהימה כשהיא רוצה (והיא באמת מדהימה כשהיא במיטבה) החלטתי שחברות זה דבר הדדי ומהקשר הזה אני אוכלת רק קש. אתם חושבים שכדאי לי לנתק את הקשר לתמיד? זה מתחיל להיות קשה ואני מתגעגעת (כבר כמה ימים לא מדברות) ואני יודעת ב100% שהיא זהב טהור במקור שלה, פשוט עברו עליה חיים קשים. היא לא ביצ' בטבעי שלה, אם היו שואלים אותי הייתי אומרת שיש לה לב זהב. מה לדעתכם צריכה להיות דרך ההתמודדות שלי כעת? יכול להיות שהיא פתאום תיצור קשר, איך אעמוד בהחלטה שלי? אולי לא צריך ללכת למצב קיצוני של ניתוק מוחלט?
תודה, מעיין
נ.ב
אני מניחה שזה רלוונטי... יש פעמים שאני תוהה לעצמי אם התאהבתי בה... קצת נמשכת אליה...אמנם לא בטירוף... אבל לפעמים היא עושה לי את זה. זה מסבך את העניינים אה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות