היי מה שלומכם?
יש לי בעיה עם אבא שלי,יש סיכוי מאוד טוב שהוא חושב שאני כישלון ועצלנית.
אי אפשר לדבר איתו שיחה אחת נורמלית בלי שהוא יגיד לי שאני עקשנית וגם מוסיף שאני חושבת שהוא לא רוצה בטובתי.
אני כבר שנה יושבת בבית כי בחצי שנה הראשונה למדתי לפסיכומטרי ובחצי שנה השניה אני נמצאת בבית כי אני בתהליך כלשהו לקראת הלימודים שאני רוצה ללמוד בעתיד.
אבא שלי חושב שאני לא מבינה כלום ושאני לא אצליח ללמוד בלימודים גבוהים בגלל שיש לי חרדה חברתית קלה והפרעת קשב וריכוז אבל בתהליך הזה עשו לי מבחנים וראו שאני יכולה ללמוד מה שאני רוצה ויש לי רמת אינטלגנציה טובה אבל ההפרעת קשב לוקחת מקום גדול ובתאכלס אפשר לטפל בה.הייתה לי איתו שיחה והוא אמר לי שהוא לא חושב שאני יכולה בכלל להוציא תואר ראשון ושאני עקשנית וגם אני חייבת לחפש עבודה.
אז התחלתי לחפש וראיתי עבודות שנראות לי ואמרתי לו על זה והוא אמר לי שזה לא נראה לו והציע לי עבודות בנתבג ואמרתי לו שאין סיכוי כי צריך לעשות גם משמרות בלילה ואני מכירה את עצמי ואני לא יהיה בכלל ערנית בלילה אם צריך להיות ערים עד שתיים,שלוש בלילה אבל אם אין ברירה אז אני אלך על זה ושוב פעם אני עקשנית כי לא הקשבתי לו.
אני גם רוצה להתחיל לטפל בחרדה החברתית שלי כמו שצריך והוא חושב שאני לא מבינה כלום כי כבר הייתי בהמון טיפולים בעבר.
אגב גם את האוטו הוא לא מוכן לתת לי בגלל שאני לא עושה חניה כמו שצריך.
בתאכלס העקשנות שלי בדברים מסוימים הביאה אותי למקום יותר טוב,אם זה נגיד התעודת בגרות שלי ודברים כאלה שהצלחתי לסיים בתוצאה יפה מאוד.
זה מצב מבלבל הוא רוצה שאני אהיה עצמאית אבל הוא לא נותן לזה לקרות,אני רוצה שיהיו לי חיים טובים מאשר לסבול וגם זה לא נראה לו
זה בכלל אבא?מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות