אני שונא אנשים ואני בן 25 ולא חושב אם היתי כזה לפני שנה. לפני שנה היתי רגיש לדברים ולוקח דברים ללב ופתאום נהייתי רע.
שאני אפילו שונא את המשפחה שלי (ובצדק) אחרי כל מה שעברתי אצלהם וכמה שאני סוחב טראומות מהם
לא אכפת לי מאף אחד, אני כלכך אדיש
היה איזה יום שלא יוצא לי מהראש
מישהי שלידי התעלפה ופשוט המשכתי להיות בטלפון ולקרוא איזה כתבה.. אנשים העירו לי ואמרו לי לזוז
זזתי.. בשיא האדישות
אפילו נכנסתי לכלא והיתי עצור חצי שנה בגלל שהתעללתי במישהו (לא ארחיב) ואני אפילו לא מצטער על זה בכלל.. ואף הלכתי ״לבקר@ אצלו כדי להראות לו ״הנה השתחררתי ושם עליך ***״
עברתי הרבה בחיים, התעללו בי פיזית,מינית ורגשית
פיתחתי איזה שהוא הגנה כלפי העולם האכזר הזה ולא אכפת לי מאף אחד ואכפת לי רק ורק מעצמי.
אני שונא את כולם. כולל את האחים הקטנים שלי שאני מאחל להם רק רע ושיתאבדו מצידי.. אני לפעמיים מדמיין את עצמי איך אני נוקם בכל מי שפגע בי בעבר כולל המשפחה שלי, אני מדמיין כל מיני פנטזיות מסרטי אימה הכי חולניים שיש שגם לא ארחיב ויחסוך לכם את הזוועה .
התחלתי להתבודד מהעולם אחרי היציאה שלי מהכלא
אני ניתקתי כל קשר עם החברים והמשפחה
אני כבר לא יוצא לאירועים,לא יוצא עם חברים
פשוט בבית כל היום משחק במשחקי וידאו ורואה סרטים
אני גם סובל מיזה באלי לצאת אני מקנא באנשים שיוצאים אבל גם לא בא לי כי אני שונא אותם ולא סומך עליהם תמיד יש לי איזה קול פנימי שהם רוצים להזיק לי ושהם רעים ולא מגיע להם שאני יהיה בחבריתם.
אני מרגיש רע, אבל מצד שני אני מעדיף ככה כי אני כבר לא נפגע ואף אחד לא יכול לפגוע בי כי אני יותר חזק ומחוסן נפשי מכל הרוע שיש באנשים
אני עד כדי כך רע? ולמה זה קורה לי..?
יש לזה שם? אני היחיד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות