טוב אז אני מניח שמה שאני הולך לכתוב יהיה מוזר ומעורר רחמים אבל אני פשוט כל כך מתרגש ואני חייב לשתף מישהו בזה
היום היה לי יום הולדת, יום הולדת 17, כמו כל שנה.. תמיד שנאתי את היום הולדת שלי, זה סוג של יום כזה שמדגיש כמה אתה לבד, כמה לאף אחד לא אכפת ממך ומעלה לי מיליון תהיות ומחשבות בודדות..
הדבר היחידי שתמיד ניחם אותי זה שהיום הולדת שלי בחופש הגדול, ככה אף אחד לא יודע שאני לבד ביום הולדת שלי (כמו בכל דבר בעצם..)
אני הילד השקט הזה בכיתה, זה שלא מדבר עם אף אחד, שמתבודד בהפסקות.. זה לא מבחירה, אני רוצה אחרת, אבל אין לי את מי להאשים.. אני כאילו מפחד מאנשים, כל הזמן בבית ספר אני מרגיש כולם צוחקים עליי, כשאני נאלץ לדבר עם מישהו (תלמיד או מורה) אני רועד ומתחיל לגמגם..
יש ילד בכיתה שלי שקצת "רואה" אותי כזה, שם לב שקשה לי, ובתקופת בית ספר היה אומר לי היי באמצע היום, דואג לי בטיולים וכאלה . אני לא יודע למה הוא עושה את זה, יש לו לב טוב באמת. אני יודע שזה מוגזם אבל בכל פעם שהוא היה מתייחס אלי הייתי מתרגש וחושב על זה שעות אחר כך.. מעורר רחמים, אני יודע..
היום העברתי את היום הולדת לבד, לא עצוב כל כך, התרגלתי.
ב10 בלילה קיבלתי הודעה, וזה היה מהילד הזה, הוא כתב לי משהו בסגנון של מזל טוב אחי עד 120 אושר וכאלה, לא באמת קריטי
אני לא זוכר מתי התרגשתי ככה, לא יודע להסביר את זה, פשוט ישבתי שעה ובהיתי באייפון עם דמעות בעיניים. לא בכיתי, אבל זלגו לי קצת דמעות, אני מודה.
אני לא יודע למה אני כותב את זה, אבל אני פשוט לא יכול לשמור את זה לעצמי.
תודה למי שקרא או יגיב, ואני מקווה שאני לא אראה כבדיחה בעיניכם...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות