בכל ארוחת חג שהיתה עכשיו הוא תמיד מצחיק ושנון וזורק בדיחות בלי הפסקה.
עכשיו כולם יכתבו לי "תפסיק לקנא" אז בבקשה אל תכתבו את זה. זה מיותר כי זה רגש ואין עליו שליטה.
האם יש פה מישהו שמבין אותי? שמזדהה?
כל פעם שהוא מספר בדיחה אני צוחק ואומר לעצמי בלב "איזה באסה שאין לי משהו מצחיק להגיד"
כי בא לי להיות מצחיק! והוא פשוט הרבה יותר מצחיק. זה כאילו כל מפגש משפחתי הוא לקח קוק בשירותים לפני שהוא התחיל לדבר. ואני באמת באמת אוהב את הבן אדם! אנחנו חברים טובים.
אבל זה לוחץ לי על הנקודה הרגישה הזאת שאני לא מרגיש שאני מספיק טוב.
נגיד כמו שאם מישהו היה ממש מוציא ציונים טובים אז זה היה מזכיר לי שהציונים שלי לא מספיק טובים וזה היה לוחץ לי על הנקודה הזאת.... לא מתווך קנאה.. פשוט כי גם אני רוצה להיות כזה!!! אההההההה בא לי לצרוח!!!!!
מישהו מזדהה? עוד מישהו היה רוצה להיות מצחיק בארוחות משפחתיות?
והקטע זה שאם הוא לא מגיע לארוחה המשפחתית אז אני הרבה יותר מצחיק. פשוט כשהוא מגיע אז זה מזכיר לי שאני לא ברמה שאני רוצה להיות בה.
אוף
בבקשה תגידו לי שאתם מבינים אותי:((((
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות