שלום לכם,
שאלה שהייתי רוצה לשמוע התייחסויות אליה משני המינים:
לאחרונה הייתי בתקופת שיא בעבודה, ויצא שפחות יכולתי להיפגש עם בת הזוג. כמובן דיברנו כל יום.
באחד הערבים סיימתי את העבודה ב10 בלילה, והחלטתי שאני ממש רוצה לקפוץ אליה רק לראות אותה, ואפילו להשקיע ולהביא גלידה בטייק אוואי מהגלידריה האהובה עלינו.
אז התקשרתי, קניתי גלידה, הגעתי - היא ירדה למטה עם ביגוד בית דק כזה. נסענו לפארק הקרוב ואז כשאנחנו באים לרדת מהרכב, היא אומרת שממש קר לה ושאולי נאכל את הגלידה באוטו. אמרתי לה שאני לא רוצה כתמי גלידה על המושבים, ושנצא 5 דקות לפארק לאכול את הגלידה ואז נחזור לרכב ואדליק חימום. התפתח ויכוח שהגיע גם ל"ואם הילדים עכשיו היו רוצים לאכול גלידה" - ועניתי, הם היו אוכלים - אבל לא באוטו. לבסוף יצאנו לפארק, אכלנו, חזרנו לרכב.
היא התחילה לרדת עליי שאני לא רואה אותה וכו'. גם בימים שעברו מאז, היא ממשיכה לומר שהאירוע קצת ערער לה את הבטחון בקשר, כי היא צריכה שהבנזוג שלה יראה ויתחשב בצרכיה, יבין מה היא חווה (כאמירה כללית), והיא פשוט לא מצליחה לצאת מזה (יש לה משקעים מקשרים קודמים).
מה דעתכם, האם הצבתי גבול לגיטימי או שהיא צודקת - הייתי צריך לראות אותה ולהבין את מה שהיא חוותה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות