היי,
אני ובת הזוג כבר 5 שנים ביחד ובסך הכל די מסתדרים ואני אוהב אותה ממש ורואה אותה לעתיד והכל מצויין בינינו למעט דבר אחד - הסקס.
אנחנו בשנות ה20 המוקדמות לחיינו ואנחנו בקושי שוכבים, כמה בקושי ? מגרדים את הפעם - פעמיים בחודש.
זה לא תמיד היה ככה, בהתחלה היינו שוכבים כמה פעמים בשבוע וכמעט בכל מפגש אבל לאט לאט התדירות ירדה, הייתה לה בעייתיות של כאבים במהלך החדירה ועשינו הפסקה למשך כמה זמן אבל כמו שאמרתי לאט לאט התדירות פחתה עד למצב של היום.
אני באמת משתדל להיות הכי תומך במצב אבל זה קשה לי ממש, משיחות עם בת הזוג היא מתארת לעצמי שסקס לא כל כך מעניין אותה והיא גם יכולה לחיות בלי זה, זה די זעזע אותי שהיא אמרה את זה ואני כבר די חושד שהיא א-מינית.
(למי שדואג - לא היא לא בוגדת בי ולא בקשר עם אף גבר אחר בוודאות).
אני מרגיש כמו איזה ילד בן 14, אני רק מביא ביד וגם הפעמים הנדירות שאנחנו שוכבים הן מכניות ואני מרגיש שהיא עושה לי טובה ומחכה שזה רק ייגמר מה שממש מוריד לי מזה וכבר לא באלי לשכב איתה בגלל זה, מרגיש שהיא סובלת.
כמו שאמרתי כל השאר מצויין ועצם זה שהיא לא רוצה לשכב לא אומר שהיא לא מראה כלפיי אהבה או מחבקת ומנשקת אותי, פשוט לא בצורה מינית.
היא יודעת שזה מפריע לי וקבעתי איתה שתתחיל לראות סקסולוג אבל מרגיש לי שזה לא כל כך יעזור ושהיא א-מינית ואי אפשר לשנות את זה.
עם כמה שאני אוהב אותה (ואני אוהב, אם לא לא הייתי תומך ומנסה לשפר את זה בכל דרך אפשרית) אני לא רואה את עצמי חי חיים שלמים ללא סקס (וממה שהבנתי אחרי חתונה וילדים זה רק נהיה יותר גרוע).
חשבתי על אופציה לפתוח את היחסים לפחות מהצד שלי, עם כמה שזה קשה אני חושב שזה הוגן שאם אין לה רצון לשכב איתי, היא צריכה לפחות לאפשר לי לעשות את זה עם נשים אחרות ולא לגזור עליי חיים ללא סקס.
מה אתם חושבים ? יכול לעבוד או שאין מניעה אלא להפרד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות