שלום אני בצומת דרכים אחרי עוד ראיון עבודה במקום מעפן...אני בן 30 בכול העניינים הקשורים לתעסוקה ועתיד המצב שלי על הפנים..
חשבתי שההורים יעזרו לי בכול התעסוקה בסוף אני מוצא את עצמי חי לבד משכר מינימום בעבודות זמניות ומדכאות אני ממש לא מוצא פתרון לזה כול העבודות של שיפוצים או עבודות במפעל או נהג משאית עם אנשים מאוד צעירים או אנשים מבוגרים שכבר אין להם ברירה זה לא בשבילי.
החיים האלו מפחידים אותי אין לי שום כיוון לגבי תעסוקה נורמלית או להרוויח בכבוד לפחות 7 אלף בחודש,,,,יש לי בת זוג מדהימה עם מקום עבודה מטורף ואני נמצא בתחתית של התחתית מחר אני מתחיל מקום עבודה ואחרי חצי שנה אומרים ביי מה אני עושה?
יש לי תואר בחינוך גופני..שהולכים לחפש עבודה משרד החינוך מציע לך 10 שעות בשבוע במקרה הטוב ובשאר הזמן צריך להיות עצמאי באימונים לצערי לא מה שאני רוצה....אני מנסה להתקבל להיות פקיד בשירות המדינה גם אם השכר 6 יש יציבות ואופק....כול המקומות הגדולים זה קשרים שאין לי משטרה ועוד מוסדות מסודרים....
יש לי מחשבה בראש אשמח לשמוע את דעתכם ישנה אפשרות לעשות הסבת אקדמאים לסיעוד בעצם להיות אח- השאלה האם זה יעניק לי קריירה בטוחה שקט כלכלי האם אני יכול להתמודד עם הלימודים שמעתי שהם קשים מאוד במשך 2 שנים וחצי בנוסף האם יהיה בעיה למצוא עבודה? כי זה מבוסס על תקנים וגם שם הכול זה קשרים...אני אחרי 4 שנים של לימודים לעשות צעד כזה מבחינתי זה יהיה טירוף אבל האם זה יפתור לי את הבעיות של תעסוקה ופרנסה אחת ולתמיד? אשמח לעצות כי אני כבר בן 30 ולא יכול ככה יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות