שלום לכולם
מאז שאני והאקסית נפרדנו (חודש), אני מוצא את עצמי לא מעט בחרדות שלא אמצא מישהי טובה ממנה.
מהפחד שלא אוכל להתאהב שוב, וגם אם כן אז לא כמו שאהבתי אותה. יש בי חלק שמבין שקשר כמו שהיה לי איתה זה מה שאני רוצה לכל החיים, אבל מצד שני גם פחד מהמחשבה שאולי אצטרך להתמודד עם שברון לב נוסף.
אני כל כך מתגעגע לאיך שהרגשתי כשהיינו ביחד.
אני עדיין אוהב אותה, שלחתי לה הודעה אבל היא מעדיפה כרגע שלא נדבר ואני מכבד את זה. באמת אהבתי אותה למרות מגבלות רציניות, למרות החסרונות. הייתי מודע להכל וקיבלתי את כל החבילה, טוב או רע. אני בטוח שנתתי את כל כולי לקשר הזה, שגרמתי לה להרגיש כמו שאף אחד לא גרם לה להרגיש וזה היה הדבר הכי טבעי בעולם. לפעמים אני שואל את עצמי אם יום אחד היא תתחרט על כך.
אני יודע שהדבר הנכון הוא להמשיך הלאה אבל אני לא מצליח. אני כן מנסה לדבר עם הרבה בחורות אבל יש בי מעין תחושת ייאוש של למה לנסות בכלל.. שאף אחת לא תשתווה אליה.
יש בי עדיין רצון שיום אחד דברים ישתנו, וממקום בוגר יותר ננסה שוב, אבל אני גם מבין שהסיכוי שזה יקרה הוא אפסי.
איך לשחרר כשאין רצון לשחרר?
איך להבין שיש עוד הזדמנות באופק, גם אם זה לא נראה ככה? איך להתגבר על התחושת חרדה הזאת שלא מפסיקה ללוות אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות