בשנה האחרונה דיברתי בווטסאפ כמעט כל יום עם מישהו שהיה איתי בכיתה. זה התחיל נחמד, הודעה פה, הודעה שם. בשלב מסוים זה נעשה קבוע ויומיומי. אני בחורה בודדה ותלותית, שמתמודדת עם דיכאון וחרדה חברתית מילדות. באופן בלתי נמנע פיתחתי אובססיה ותלות עד לרמה שהתחלתי לישון עם הפלאפון.
מדובר במישהו ששבר לי את הלב לפני כמה שנים. לפעמים הייתי נזכרת בזה והשנאה העצמית הייתה צפה, אבל רוב הזמן הדחקתי את זה בניסיון לשמר את הפאזה הנוכחית של הקשר שלנו אפלטונית ככל האפשר. כך היה עד הגיוס שלו לצבא.
כשהוא התגייס פתאום עלתה לי מחשבה שהוא יכיר בנות שם וזה זעזע אותי עד עמקי נשמתי. התחלתי לשתות אלכוהול על בסיס יומיומי ולשלוח הודעות מרגיזות, מטרידות וסרות טעם, כדי "להרוג" את ההיקשרות. הוא בחור קר רוח, כמעט סוציופת, ולמרות זאת בסוף הקשר ניתק. זמן קצר אחר כך ביקשתי סליחה, ולמרות זאת, מצפונית עדיין קשה לי.
אני לא יכולה להימנע מלחשוב מה קורה איתו והאם עדיין יש לו תחושות שליליות ביחס אליי. אני לא רוצה לחדש את הקשר כדי לא "להעיר את המתים" וכי באופן כללי הדינמיקה בינינו, גם בזמן אמת, הייתה רעילה וחולנית ברובה. אני לא יודעת מה לעשות. איך להשקיט את המצפון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות