אהלן
משוחרר כבר 3 שנים, אחרי הצבא הלכתי לישיבה ללמוד תורה ויהדות.
הגעתי למיצוי, שמח ללמוד עוד אבל גם רוצה לעבוד, ללמוד מקצוע וכו.
(גם הכסף בעובר ושב מתחיל להתקרב ל3 ספרות אם אני לא אתחיל לעבוד...).
עכשיו אני גם במצב רוח לא 100 בכלל כבר בערך חצי שנה בגלל כאבי ראש תקופה וגם בגלל פרידה מבחורה שכמעט התחתנתי איתה (ועכשיו היא יוצאת עם מישהו).
אז המצב שלי הוא שאני מגיע לישיבה יומיים-שלושה בשבוע (היא בעיר אחרת ובתנאי פנימייה) וחוזר לבית לשבת או משהו ונתקע בבית עוד כמה ימים (בלי חברים בעיר) וחוזר חלילה...
אני נפגש עם פסיכולוג (מהשחרור בערך), קואוצ'ר (מכמה חודשים אחרי הפרידה מהבחורה) ומנטור שמלווה אותי בתוכנית של חיילים משוחררים.
כל זה עוזר קצת (תכלס הרבה..) אבל כשאני חוזר לבית כאילו הכל נמחק בכמה שעות של בטלה וסרטים ואכילה של מתוקים ושטויות (לפעמים בכמויות).
עכשיו גם אין לי חברים בעיר שלי יותר מידי, גם הפלאפון שלי, כמעט, לא מצלצל ואין הודעות (חוץ מכל מיני עמותות וכד), ואני לא יודע מאיפה להתחיל, לא יודע מה אני רוצה ללמוד בדיוק (חשבתי תמיד על מקצוע מסוים אבל אני חושב שההתעסקות איתו לאורך זמן לא בטוח שתעשה לי טוב), לא יכול לעבוד במשהו מסודר בגלל הנסיעות בית-ישיבה (גם לא רוצה לעזוב את הישיבה כי יש שם חברים ואווירה בינתיים עד שאני אתאפס).
זהו, סליחה על הייאוש שנשמע מכל זה.
אם בא לכם - תענו על הסקר ;)
תודה מתוקים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות