אז היינו קבוצת בנות בהתחלה , נשארנו חבורה של שלוש .
עם הזמן שמתי לב שאני תמיד זאת שנשארת בחןץ למשל אם יש פרויקט זוגי זה ברור מאליו שאני זאת שבצד, הם לא שואלות אותי או מתעניינות יןתר מידיי בחיים האישיים והתחלתי להרגיש שאני פשוט חברה לניצול בלימודים ושהכל מאוד צבוע.
אני בן אדם שסולד מצביעות , בחרתי להתרחק מהחבורה הזאת ניסיתי להיפתח להכיר בנות חדשות (יש לי המון ידידים אבל חברות בנות פחות)
זה גם ככה קשה עבורי ועד שהצלחתי אחת הבחורות שמהן בחרתי להתרחק התחברה לחברות החדשות שלי ופתאום גם הם לא מדברות איתי.
מרגיש לי שפשוט כל בחורה שאני מדברת איתה והיא רואה את זה היא מנסה להסיט נגדי כדי לגרום לי להישאר לבד
אני כבר לא יכולה לראןת את כולן יוצאות באינסטגרם אף אחת לא מזמינה אותי לשום מקום … ממש הרגשה של חרם בגיל כזה ,משהו שלא עברתי אף פעם
זה מגיע לרמות שכבר לא כיף לנסוע ללימודים ושוקלת לנסות לעבור למוסד אחר .
אני מנסה להיןת חזקה ולהגיד שזה לא שווה את התואר שלי אבל זה באמת פוגע וקשה , תחושת בדידות נוראית ונידוי על סמך כלום. לא עשיתי שום דבר מלבד לבחור להתרחק כדי שלא ינצלו אותי יותר…
יש למישהו טיפים איך להתמודד? אני כבר מפחדת לגשת לאנשים חדשים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025