אהלן חברים,
הגעתי לכאן כי אני ממש צריך עצה וממש מיואש, המחשבות לא מרפות לדקה וקשה לי להתמודד ככה.
זה הסיפור
לפני שבועיים חברה שלי ב4 שנים האחרונות נפרדה ממני, כעיקרון הפרידה הגיעה לי. היא באה לאחר שבחודשים האחרונים הזנחתי את הקשר שלנו בפן הרגשי. לא הייתי מתקשר אליה מספיק, בקושי אומר לה שאני אוהב אותה, בקושי מנשק בקושי מראה אהבה. אני חייב לציין שאני די צעיר והקשר קצת הלחיץ אותי מרוב שהוא נמשך ומשהו בי דחף אותה החוצה.
כמו גם אני חייל שאומנם עושה יומיות אבל גם עובד ומתאמן 4 פעמים בשבוע.
עם כל הלחץ ועם עוד משברים אישיים שחוויותי בתקופה האחרונה הפכתי מאוד מתוסכל, מאוד עייף רגשית וחלק מזה הופנה אליה, שמתי אותה במקום השני המון זמן אם זה לצאת עם חברים לפניה וכל הנלווה.
לא היו רק דברים רעים בקשר הזה ממש לא. היינו הולכים מדי שבוע לסרטים ביחד. לאכול לקניונים ותמיד היה לנו הכי כיף ביחד ותמיד צחקנו על הכל. אבל המוח שלי לא הבין שהילדה שלי גדלה, הילדה שגדלתי איתה מגיל 16 אני ו14 וחצי היא - כבר לא ילדה. יש לה צרכים אחרים, אם זה לצאת לברים ומסיבות עם חבר שלה וכו.
הייתי קר מדי לאורך תקופה ופשוט דפקתי עם פטיש בקצוות של הקשר הזה עד שהוא נשבר.
וזה כולל הכל, הכרתי מישהי בבסיס שהתקרבתי אליה מדי, למרות שבתור ידידה - קניתי לה מתנה ליום הולדת והכי גרוע לפני שבועיים וחצי הייתי מסטול ושלחתי לחברה שלי הודעה שאני אוהב אותה(זו מהבסיס) לא יודע למה. אני בכלל לא אוהב אותה הייתי מסטול וניסיתי לעצבן או לא יודע מה. היא סלחה לי באותו לילה למרות ששברתי לה את הלב ועוד העזתי לריב איתה יום אחרי על שטות.
אבל אז הגיעה הפרידה. נשברתי לחלוטין, אם לפי הפורום שלכם נקראתי גבר מושך ואטרקטיבי שכובש את העולם "אלפא", באותו רגע זה נאבד. נכנסתי לפאניקה . התחננתי לעוד צ'אנס. בכיתי מולה כמה פעמים כמו ילד. יצאתי איתה , הסתפרתי אחרת קניתי בושם חדש ממש טיפחתי את עצמי . הצחקתי אותה כל הערב אהבתי אותה כמו מטורף לקחתי אותה למרינה למסעדה והיא שוב דחתה אותי... וזה מגיע לי.
בהתחלה היא אמרה שהיא לא אוהבת אותי כבר ושהיא מדמיינת את עצמה עם מישהו אחר אבל מהר מאוד היא הודתה שהיא עדיין אוהבת אותי מאוד. וראו את זה עליה. היא אהבה אותי כמו שאף אחד בחיים לא יאהב. אבל עדיין היא לא רצתה לחזור בטענה שהיא סולחת על הכל וזוכרת את האדם שהייתי כי אני באמת לא כזה. הייתי אליה המון פעמים אוהב ונחמד ורגיש ומכין סרטונים וכותב שירים אבל מתישהוא איבדתי את זה, ועם זה איבדתי את העולם שלי... את החבר הכי טוב שלי. אדם שגדלתי איתו והלב מסרב להמשיך יום בלעדיו
באמת שהייתי צריך לקבל את הכאפה הזו בשביל ללמוד להעריך אותה שוב ולמדתי והתבגרתי ואעשה הכל כדי שתחזור.
אתמול נפגשנו שוב. בהתחלה היא נתנה לי צאנס לכמה ימים כי לחצתי עליה אבל שהיא הייתה אצלי היא די סגרה אותי. לא ממש נישקה אותי הייתה קרה. החלטתי שאני חייב להפסיק להסתמרטט אם אני רוצה אותה בחזרה. ישבנו לשיחה רצינית אמאתי לה שניסיתי הכל וזה די אבוד ואני כבר לא רוצה לחזור. התחלנו להעלות זכרונות ובאמת ששנינו בכינו וחיבקנו ונישקנו אחד את השני כפרידה מאוד כואבת ומאולצת... אני אוהב אותה ומתגעגע אליה. היא גם אמרה שהיא לא מדמיינת את עצמה בלעדיי היא פשוט מנסה להתגבר בכוח
בבוקר היא סימסמה לי שהיא יודעת שהחלטנו שלא מדברים אבל היא רק רוצה שאני אדע שהיא שמחה על כל רגע שהייתה בשבילה ושלה ושהיא באמת מאחלת לי להיות מאושר.
אני לא רוצה חיים בלעדיה, חוויתי קשרים לפניה ואף אחד לא היה קרוב אליה . אני צעיר ועשיתי טעויות אבל היא תמיד הייתה חשובה לי יותר מהכל.
איך אני מחזיר אותה ? אני נואש
המחשבה כרגע לתת לה חודש בלעדיי ולקוות שתתגעגע כי להראות לה שאכפת לי אחרי שנפרדנו הראתי בכל דרך אם זה במילים sms או סרטונים יציאות ביחד וכו.
יש סיכוי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות