הייתי קצין שלישות צעיר וגרוע בצבא. ממש לא אהבתי את זה ובאו נגיד, כולם הבינו.
הייתי שמח לסיים את שנת הקבע שלי ולא לחזור לחור הזה בחיים.
אז המוטיבציה שלי היתה על הפנים וגם התפקוד. התבאסתי שבכלל נכנסתי לקק"צ.
היה לנו חייל בגדוד שקרה שהייתי צריך לסדר לו משהו. אבל שכחתי. בגלל זה הוא ממש נדפק. אז היה אירוע אחד הוא ולא רצה לעלות למשמרת. אז לחצתי עליו ואמרתי שהמג"ד נותן לו פקודה ישירה לעלות (שיקרתי).
הוא הגיש עליו קבילה אחרי המשמרת. המג"ד דחה אותה (כי היה חסר לנו חיילים), אבל דפק לי עונש בכל מקרה על התחזות (דבר שהחייל לא ידע). אז שמתי את סיפור מאחורי.
עכשיו, אני עובד כבר שנים באדמיניסטרציה של חברה טכנולוגית די מוכרת. מתעסק בכספים, קצת כוח אדם, כל הניירת של רכש וכד'.
הגיע לנו מנהל חדש ו... נכון. זה היה אותו החייל. אפילו לא זיהיתי אותו עם הזקן וקרחת. אמר לי "הי אלי. אתה עובד פה עכשיו?" ואז ישר אני רואה בעיניים שלו שהוא לא סובל אותי.
הוא התחיל למרר לי את החיים. כל הזמן נותן לי הוראות שסותרות אחת את השניה בשביל שבכל מקרה אני לא אצליח. כל הזמן אומר שאני לא עומד ביעדים. יוצר תחושה במחלקה שאני אפס והפקידה שלנו עושה במקומי את העבודה (וזה לא נכון). נותן לכולם במחלקה תחושה שאי אפשר לסמוך עלי.
והכי מעצבן: אין משהו אחד שאני יכול להתלונן עליו. הוא חלקלק כמו פוליטיקאי. הוא מתחנף למנהל שלו חופשי, אבל ככה שזה לא יראה כמו חנופה. הוא תמיד מסדר שדווקא אני השעיר לעזאזל כשהוא בעצמו דורש ממני דברים לא הגיוניים. הוא פשוט מזעזע בתור בוס. אבל רק כלפיי. האחרים לא קולטים שהוא כולו חנפן. חושבים שהפלייסטיין במטבח זה משהו שהופך אותו למנהל טוב.
מה לעשות? אם אני מתפטר אז אני גם מאבד תנאים טובים (מבחינת שכר וקרן) וגם יוצא שהוא ניצח.
איך להתנהל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות