היי
לא פשוט לי לכתוב על המצב הנפשי שלי ונמנעתי עד כה מלחשוף מה עובר עליי אבל אני כבר מרגיש שאני בלופ של שנים ללא מוצא.
בגדול אני סובל מדיכאון שנעוץ בכל מיני דברים.. נפגעתי מאנשים שאהבתי בצורה בוטה ומעליבה, עברתי חרם (כנער מתבגר, במסגרת שהיא לא בית ספר), אני בתול ואני מרגיש אדם לא אטרקטיבי בכלל (לא חיצונית), ובכללי מאוד קשה לי עם איך שהעולם הזה מתנהל. לא מצליח לתפוס איך אנשים טובים סובלים כלכך הרבה, איך אנשים בלי מצפון לא מפסיקים לפגוע באנשים אחרים שנשארים עם צלקות לכל החיים, ואיך בנאדם יכול להעביר שנים על גבי שנים בדיכאון ולהצליח להסתיר את זה בצורה כלכך טובה, מבלי שאף אחד כמעט שם לב..
לא הכל שחור ואני מרגיש שאני באמת מנסה לתת לחיים הזדמנויות לעשות לי טוב. אני יוצא למקומות, הולך לטייל, ויש לי חברים מדהימים מהצבא והתיכון.
סהכ היום אני מבסוט על המצב החברתי שלי ומעריך אותו מאוד. מבחינה חיצונית אני מטפח את עצמי ובאמת חושב שאני נראה טוב!
עם כל זה אני מרגיש שהחוויות שעברתי בחיים הורידו לי את הדימוי העצמי לקרשים. שנים שאני מרגיש בנאדם לא מעניין. יש לי אח גדול שנחשב לעילוי במשפחה ולעומתו אני נתפס בבית כלא מוצלח. הרבה פעמים זלזלו ביכולות שלי וגרמו לי להרגיש כמו מישהו שלא שייך לרמה של המשפחה, כמו מישהו טיפש. אני באמת מרגיש לפעמים שאין לי יותר מידי מה לתת, והכי גרוע שכל חוויה רעה שקורית לי היא כמו תיקוף לתחושה שקיבלתי בבית/בזוגיות הרעה שהייתה לי.
אני מוצא את עצמי נעצב המון, ואפילו אובדני לפעמים.
התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני בערך שנה ולאחר מספר לא מבוטל של מפגשים הפסקתי כי לא הרגשתי שיש לי מענה. אין לי כוחות להתחיל טיפול נוסף, ואני חנוק כלכלית בשביל זה.
תודה למי שקרא, אשמח לדעת אם מישהו היה במצב דומה והצליח לצאת מזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות