היי... כמו כל העם אני מניחה, גם אני עוברת תקופה קשה לאור המצב.
היו ארבעה ימים בתחילת הכניסה הקרקעית, שדיווחו על החיילים ההרוגים שפשוט קמתי בוכה, את כל היום העברתי בבכי ונכנסתי למיטה בוכה, רק בכי.
אתמול נהרג חייל מהעיר שלי, לא הכרתי אותו אישית אבל היה לי חשוב ללכת לכבד בפעם האחרונה.
הבעיה הייתה כשהלוויה היא בבית העלמין בו אבא שלי קבור שנפטר בפתאומיות לפני כמה שנים. לא הלכתי לקבר שלו מעל שנתיים כי זה קשה לי ברמות של דיכאון.
בפעם האחרונה שהייתי בבית העלמין לא אכלתי לא שתיתי לא יצאתי מהמיטה לא הלכתי ללימודים במשך שבועיים עד שהייתה התערבות של משרד החינוך.
היום הייתה הלוויה של החייל ולא ידעתי אם אני הולכת או לא, עד הרגע האחרון שיגעתי את החברות, כן אני באה לא אני לא באה, כן, לא כן לא.
בסופו של דבר לא הלכתי.
עכשיו אני יושבת ובוכה כבר שעה כי אני מרגישה שהוא נהרג כדי לשמור עליי ואני לא יכולתי לעמוד בשעה של קושי של לעמוד שם ולתת לו את הכבוד.
אני לא יודעת מה לעשות, אני מתוסכלת כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות