אהלן.
אני בחור על הרצף האוטיסטי. יש לי תואר ראשון במדעי המחשב ואני עובד כבר שנה בחברת הייטק בתל אביב. את התואר הוצאתי בהליכה, אהבתי מאוד את התיאוריה, את המתטיקה ואת כל מה שקשור במדעי המחשב.
המקרה שלי לא קשה כל כך. יש לי חברים, אני יוצר קשר עין, לא מגמגם, יכול לבטא את עצמי ועדיין אני על הרצף. אז הציעו לי לעבוד בתפקידים של QA ולאחר מכן עברתי למשרות של בדיקות אוטומציה. בהתחלה מאוד התלהבתי מלכתוב קוד שבודק תוכנה. התעסקתי במשך תקופה עם סלניום ודי אהבתי את זה.
הבעיה שלי היא שהעבודה כבר נמאסה עליי. החלפתי כבר כמה וכמה משרות, כולם היו בתחום הבדיקות האוטומטיות או אוטומציה, וכולן כבר נמאסו עליי ושעממו אותי. אני לא אוהב להיות שכיר, לא רוצה שיקבעו לי מתי להגיע למשרד ומתי לעבוד מהבית. מעצבן אותי שאני לא יכול לבחור את המשימות שאעשה או לא אעשה. יש המון ישיבות במקום העבודה ורובן הגדול זה סתם שיחות סרק של מי עושה מה ולמה.
אני פריק של גיימינג. אני יכול כל היום לשחק או לדבר על משחקי מחשב. אני גם אוהב לצאת עם חברים ולצחוק אותם ואפילו כבר הייתה לי חברה. אבל יותר מהכל אני אוהב לשחק במשחקים שלי ולהוסיף עוד משחקים לאוסף שלי. מהעבודה אני חוזר שחוק. התפקיד שלי ממש חוזר על עצמו: כל היום לכתוב קוד שלוחץ על אותם לחצנים, מקליד את אותו הטקסט והסיסמאות וחוזר חלילה. אני רואה את אותם אנשים, שומע את אותם משפטים בישיבות בזום או במשרד וזה מדכא אותי מאוד.
הפסיכולוג הציע לי למצוא תחביב והסברתי לו שגיימינג זה התחביב שלי. היו לנו עוד שיחות מיותרות שבו הוא ניסה להסביר לי על החשיבות של מקום עבודה ועל הצורך להתבגר. אני מבין שאני קצת ילדותי ועם זאת לא התפטרתי. אני בהחלט מסכים שמקום עבודה זה דבר הכרחי לפרנסה ולקיום. אבל מה אני עושה עם כל השליליות שיש בעבודה שלי? יש לי אפשרות לא להיות שכיר במצב שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות