אז ככה, אני בת 17 וכשהייתי בת 15 נכנסתי לזוגיות עם מישהו למשך שנה (הוא היה 16), נפרדנו ביולי האחרון.
אני זו שנפרדה ממנו כי הייתי בואו נגיד את זה ככה "ילדה קטנה", תמיד היה לי את החלום של חבר עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני והוא לא היה כזה, היה לו יופי אחר ובעיקר פנימי.
אז אם אגדיר את הקשר שהיה, הוא היה מושלם ואוהב ואני פשוט לא באמת הייתי שם.
עכשיו הפואנטה, אני התבגרתי המון מאז הפרידה ובמבט לאחורה אני רואה כמה פגעתי בו וכמה לא באמת הקשבתי למה שהוא היה אומר וקשה לי עם זה, עם הידיעה שפגעתי בו ונעלמתי פשוט בלי לאחל לו מזל טוב ביום הולדת או לדעת בכלל אם הוא מסתדר.
התחושה הזו הכניסה אותי לדיכאון עמוק כבר כמעט חודש, אני תקועה בחדר, זוללת ולא לומדת.
אני חושבת שבשביל לפתור את זה ולעשות סגירת מעגל באמת, אני צריכה לנסוע אליו ולדבר איתו פנים מול פנים ולהתנצל על הכל.
אבל אני חוששת מזה שהוא המשיך הלאה ואני רק אהרוס לו את החיים יותר... אבל מצד שני אולי זה דווקא יעזור לשנינו להמשיך הלאה.
פניתי לאתר הזה כי אני בתסביך ואולי יש נקודות מבט אחרות שלא חשבתי עליהן... אני לא רוצה להחמיר את המצב הקיים.
אשמח לעצות, תודה♡
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות