אני טבעונית ולאחרונה אני מאוד חלשה, איך לנתק את הרגש ולחזור לאכול מהחי בהדרגה?

היי,
אני בת 18 ואוטוטו 4 שנים טבעונית אחרי שנתיים של צמחונות.
בהתחלה המעבר לצמחונות היה מתוך גועל, והבנה שאני אוכלת יצורים חיים, אבל המעבר לטבעונות היה עמוק יותר, הייתה הבנה הרבה יותר גדולה ללמה אני בוחרת באורח החיים הטבעוני.
נהייתי אידיאליסטית, קצת קיצונית בנידון, אקטיביסטית, אפילו כל עבודות סוף התיכון והמאמרים שכתבתי היו בנושאים נגד תעשיות הבשר והחלב, נגד האקלים וחוסר תשומת הלב העולמית והקשר בין צריכת מוצרים מהחי לשינויים קיצוניים באקלים. הרגשתי שזה הדבר הנכון, זה היה הדבר הכי יציב בחיים שלי, ההגדרה הכי מדוייקת עבורי, שמחתי להגדיר את עצמי כטבעונית, התגאיתי בעצמי.
רוב הזמן במהלך 4 השנים האלה אכלתי טוב, צרכתי את כל אבות המזון ואפילו לא נזקקתי לתוספי תזונה, המאגרים שלי היו מלאים. בחודשים האחרונים התחלתי להיות מאוד חלשה, גם נפשית נהייתי נורא מתוסכלת מהרבה משברים אחרים שקורים ביום יום, השיער שלי נושר ברמה קיצונית, העברה קצרה של היד על השיער מנשירה לי המון שיער, התחושה היא מסתכלת וגם מורידה את הביטחון, מעבר לזה, אני פשוט חלשה, אין לי מוטיבציה ואני לא באמת מצליחה ״להשקיע״ בעצמי כמו שהשקעתי בעצמי עד לפני כמה חודשים, אני מנסה להתמיד ולא מסוגלת. לא מסוגלת לאכול את אותו האוכל יותר, וכן, יש גיוון נורא רחב בטבעונות, אבל הוא כבר לא מרגש אותי כמו בהתחלה.
גם כשאני משקיעה, הגוף שלי לא מקבל את האוכל שאני אוכלת, יש לי עודף בסיבים תזונתיים, אני אוהבת את הטבעונות, אוהבת את העקרונות, הערכים ואוהבת את החיים האלה, פשוט מרגישה שהם כבר לא עבורי. מרגישה שאני לא שם.
ניסיתי לחשוב על זה שאשלב תזונה מהחי, אבל כמובן במידה מאוזנת, לצורך העניין, להמשיך לצרוך חלב שיבולת שועל או סויה במקום חלב רגיל, כי אין לי בו באמת צורך. ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה, מרגיש לי שאני מנסה להצדיק את המעבר שאני רוצה לחוות, למרות שיודעת שזה לא נכון ופייר לעולם, מרגישה אנוכית, ומצד אחד מגיע לי להיות אנוכית, אבל אני שונאת את התכונה הזו בעצמי.
אני גם פשוט לא מצליחה לדמיין את עצמי אוכלת בהנאה, לא יכולה לדמיין את התגובות מסביב, לא שאכפת לי מהסביבה, אלא רק מהעובדה שלדוגמא יגידו לי ״סוף סוף את אוכלת״, ואני אחייך ממבוכה, לא כי אני מאמינה או מסכימה עם זה. זה מתסכל להיות משהו שאתה לא, זה מתסכל לעשות דברים שאתה לא מאמין בהם.
כאדם, אני בחורה נורא מכילה, גם אם אני לא מסכימה עם חיים מסויימים, אני מכילה ומקבלת את כולם. והפחד הוא שלא יקבלו אותי, גם בקהילה הטבעונית, אני כבר לא אהיה אותה אחת עבור רובם, אני כבר סוג ב׳. כי בקהילה הטבעונית יש את התפיסה שאם אתה יודע מה קורה בתעשיה, על ההתעללות הקיצונית, על ההשפעה המטורפת לעולם, אתה לא יכול לחזור לתזונה מהחי.
אני לא יודעת איך לעבור לשם, איך להתחיל לאכול איזה קוטג עם קרקר על הבוקר, המעבר צריך להיות בהדרגה, אבל לא יודעת איך להתחיל. אני לא יודעת איך לנתק את הרגש, את התודעה. הפכתי לאחת שמרגישה שהכל על הכתפיים שלה, אני מרגישה שבכל מה שאעשה ואבחר אהיה השפעה רעה, אני עסוקה יותר מידי בלהיות מרטירית.
אני ככ טבעונית בהלך המחשבה ובתודעה שלי, שאני מיואשת מכמה זה מורכב עבורי. אשמח לעצות מאנשים שאולי חוו משהו דומה, מעבר לתזונה ׳רגילה׳.
תודה מראש, נשיקות וחיבוקים