לא היינו בזוגיות. היינו מאוד קרובים.
החיים שלי מאז ומתמיד היו מלאים בסבל, משפחה שבורה, גזענות, וכו'. היא הייתה הרגעים היחידים של רוגע. לא חושב שהבנתי שאני מרגיש עבורה משהו
אז. לא יודע גם אם עכשיו. לקראת הסוף לא דיברתי איתה הרבה, התרכזתי בעבודה ובלימודים ולא פיניתי עבורה מספיק זמן, היא טענה שזו הסיבה שהיא מעדיפה לא להיות יותר בקשר.
עברתי הרבה, יותר מדי, וכשאני מסתכל אחורה וחושב על רגעים שבהם הרגשתי מאושר באמת, הם היו איתה. לא היו עוד. השאר היה רע או מזויף.
היא איחלה לי מזל טוב ליום הולדת שלי לא מזמן. חשבתי שזה לא במקום ואמרתי לה את זה. היא הייתה מוודאת את התאריך שלי בעל פה ומוודאת שאני זוכר את שלה. לא זכרתי.
אני חושב עליה לעיתים רחוקות, וכרגע זה אחד מהפעמים האלה. כשזה קורה, אני נבלע. מחודד. ונהנה רק מהזיכרון של הדברים שהיו. אותם אי אפשר לקחת.
ליצור איתה קשר? אולי פשוט "לתת לה להיות"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025