כילד גדלתי בבית מאוד עני להורים שלי היו חובות של כמעט מליון שקל באיזשהו שלב שהייתי בן 8 ההורים שלי הגיעו לרחוב עובדת סוציאלית מהרווחה שלחה אותי לכמה חודשים בפנימיה עד שהם קיבלו דירה מעמידר והמצב קצת הסתדר .
התקופה הזאת חרוטה בי וזכורה כהתקופה הכי רעה בחיים שלי ויצרה לי שריטה שאני חייב כסף כל הזמן וזה כבר הגיע למצב שאני מרגיש סוג של כאב כל פעם שאני מוציא כסף .
הייתה גם תקופה שלי עצמי היה מינוס של 9,000
אני משתדל לא להוציא כסף בכלל נטו על מה שאני צריך , עושה הכל שיהיה לי כסף גם אם זה כבר בא על חשבון הבריאות שלי עובד בכל מה שאפשר לקחתי 2 משרות משרה 1 מפעל 10 שעות משרה שניה נקיון עוד 4 שעות אני רק יושן ועובד כל חודש יש לי 12k נטו
וכל פעם שאני מקבל תתלוש אני מרגיש הרגשה של שקט ורגיעה . וכשאני צריך להוציא כסף אני מתעצבן אני מרגיש שזאת כבר סוג של התמכרות
מצד 1 יש ב"התמכרות" הזאת דברים טובים אפשר להגיד שהיא הצילה לי תחיים כי היא עצרה התמכרויות אחרות יותר מסוכנות סיגריות ואלכוהול פעם זה נתן לי שקט היום אחרי שהמחירים עלו כל פעם שקניתי סיגריות או וודקה באו לי רגשות אשם אז הפסקתי לעשן ולשתות אלכוהול . סביבות גיל 21 אחרי שהשתחררתי מהצבא נכנסתי לסוג של דיכאון ה"תרופה" הייתה וודקה אז הייתי כבר ממש עמוק באלכוהליזם אם לא הייתה לי את ה"התמכרות לכסף" אולי לא הייתי פה היום הייתי שותה כמויות שאני לא מבין איך שרדתי אותם
אבל זה עדיין לא מצב טוב מה כדאי לי לעשות עם זה ?!
לגבי פסיכולוגים אני מעדיף שלא כי כבר ניסיתי 4 בקשר לבעיות אחרות שלי ואחרי פגישות עם כל 1 מהם עדיין הרגשתי שהבעיה לא נפתרה ושהם לא באמת מעוניינים לעזור לי וזה עוד יותר הכניס אותי לדיכאון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות