שלום לכולם,
אני בן 28 דתי בעוד חודשיים מסיים את התואר שלי במדעי המחשב אחרי שהארכתי את התואר שלי בשנתיים.
אני חש מיואש מהמצב שלי, אני עדיין גר אצל ההורים וכבר חצי שנה מחפש עבודה באינטנסיביות ללא הצלחה.
אני מרגיש שההשקעה הרבה שלי בתואר הולכת לשווא.
גם בתחום הזוגי אני מרגיש שלא הולך לי.. אני משתדל לא לפסול יותר מידי את ההצעות ולתת הזדמנות, אבל גם ההצעות שאני מאשר, נרבה בנות לא מעוניינות. אני מרגיש כאילו בגלל הגיל שלי אני נחשב סוג ב כאילו אני לא מספיק טוב.
אני באמת חושב שאני נראה בסדר גמור, ולפי הנתונים היבשים לא מצליח להבין למה לא הולך לי, למעט עניין הגיל שלי.
אני מקבל הצעות בעיקר דרך חבר אחד שלי שמפרסם אותי. הייתי שמח להכיר לפעול בצורה אקטיבית יותר בעניין. אבל מרגיש לי שזוגיות זה הדבר היחיד שלא תלוי בך. מין פסיביות כזו צריך לקוות שיציעו לך הצעות רלוונטיות ומלבד זה אין מה לעשות מעין רולטה כזאת.
אני כן מנסה לפעול כדי לשפר את המצב, אני עושה מספר פעמים בשבוע הליכה ושומע פודקאסטים כדי להתעודד.
וגם מקפיד כל יום ללכת לספרייה גם אם זה כדי רק להגיש קורות חיים העיקר לא לשבת בבית ולבזבז זמן.
הייתי שמח לשמוע עצות או תובנות ממה שנתקל במצב דומה או אולי דברים שאני יכול לעשות שלא חשבתי עליהם, אני פשוט מרגיש מאוד "פאסיבי במצב שלי" וזה די מתסכל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות