שלום לכולם. אני שף והמומחיות שלי היא בשר. במהלך הקריירה שלי הגשתי הרבה מאוד טונות של בשר, עופות ודגים מכל הסוגים. אני אוהב בשר, מכיר כל חלק בו ומתייחס לקצבות כסוג של אומנות. אנשים מאוד אוהבים את האוכל שלי ומוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לאכול אותו. אין לי ספק, בעניין הזה (ובדברים נוספים בחיי) פשוט בורכתי.
כבר לפני יותר משנה ידעתי שזה יגיע בסוף. ובכן, הנה זה בא - פשוט נמאס לי מבשר. אכילת בשר ניראת לי יותר ויותר כבעיה מוסרית שאי אפשר להשלים איתה. במיוחד אי אפשר להשלים עם הדברים הנוראיים שמבוצעים בתעשיית הבשר, החלב והביצים. מעל הכל אני מרגיש שהבשר הזה שייך לחיה ממנה חתכו אותו ולא שייך לי. בנוסף, אני מרגיש יותר ויותר שהגוף שלנו פשוט לא מיועד לעכל בשר של פרות. זה ניראה לי לא בריא (ואני מכיר מחקרים וגישות שונות וסותרות בעניין. הן לא משנות לי כלום. ככה אני מרגיש וזהו).
אדם רגיל היה מפסיק לאכול דברים שהוא לא רוצה, מוצא תחליפים מתאימים ומרגיש טוב עם עצמו. אצלי זה מורכב יותר. דבר ראשון, בתקף תפקידי והאחריות שלי אני חייב לטעום את רוב הדברים שאני והטבחים שלי מכינים. אין אפשרות אחרת. הם מגיעים עם קערה או כפית ובה מה שהכינו וזה קורה לאורך כל היום. יש דברים שגם הסגן שלי יכול לאשר, אבל בסופו של דבר, התפריט הוא שלי, האוכל שלי והטעמים הם לגמרי שלי. ככה זה. הבעיה השניה היא בלהאכיר אחרים בבשר. זה מחזיר אותי לבעיה המוסרית שהזכרתי קודם. להאכיל אחרים בבשר, זה פגם מוסרי לא פחות קשה מאשר לאכול בשר בעצמך. הבעיה האחרונה שאזכיר היא עניין התשוקה. בישול אוכל נהדר, יצירתי ומרגש דורש תשוקה חזקה, אחרת זה פשוט לא קורה. אוכל טוב באמת, פשוט לא יצא אם אין תשוקה. עד עכשיו האוכל שלי, המנות שהגיתי, היו מרגשות ברובן בגלל שקודם כל הן ריגשו אותי. אם ניסיתי משהו, אם הרכבתי מנה חדשה על צלחת, מדמיין את הטעם, את המירקם, מחליף מרכיב כאן, משנה מירקם שם, מחפש את השלמות ופתאום - זה קורה. הצלחתי ״לשפוך״ על הצלחת את הדמיון והרגשות שלי. קשה לי להסביר את התחושה, אבל זה מביא אותי בקלות לידי דמעות. בשר כבר לא מרגש אותי. אני *סולד* ממנו.
אם אעזוב את מקום העבודה שלי (אני שכיר), מעבר לכאב הלב על עזיבת הבית השני שלי, הטבחים שטיפחתי ואני כל כך אוהב והבוס הנהדר שלי שהיחסים ביננו הם כמו של שותפים, אשאר בלי פרנסה. זה לא פשוט לעבור לבשל אוכל טבעוני כי אני לא מבין בזה כלום. אני מכין לעצמי אוכל טבעוני בבית (בזמן המועט שאני נמצא בבית) ומגלה שזה לא פשוט בכלל. יש לי חורים גדולים ועמוקים בהשכלה בעניין הזה. אני נשוי, יש לי ילדים ומשכנתא ואין לי את הפריווילגיה לא להישתכר במשך כמה חודשים.
אני מבולבל ואובד עיצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות