רווקה נצחית. לא הייתי במערכת יחסים זוגית מלבד קשר של שנתיים (לא רצופות) בתחילת התיכון, עם האקס, שאותו הכרתי באינטרנט לפני 8 שנים (מהות הקשר שלנו התבססה על רגשות, מכתבי אהבה בדואר - עם בול ובושם כמו של פעם, מיילים, התכתבויות, טלפונים, ופגישה אחת ויחידה. כלומר לא קרה ביננו שום דבר פיזי), בתולת שפתיים, נראת טוב (שוקלת ללכת לדוגמנות), ביישנית וחסרת בטחון.
הכרתי לא מזמן מישהו דרך הפייסבוק, הסכמתי לתת לו וואטסאפ ואנחנו מתכתבים. אני אוהבת את האופי שלו ונמשכת אליו ממש ממש, (לא הייתי מגדירה אותו חתיך אבל זה בעיקר בגלל האובר בטחון העצמי שלו). בהתחלה הייתי תמימה וחשבתי שהבנאדם באמת רוצה להכיר אותי לטווח הארוך אבל לא לקח הרבה זמן והבנתי שהוא מחפש רק סקס.
כמובן שכמו רוב האנשים היום, הוא קיבל את זה דיי בהפתעה שאני בתולה.."זה מוזר", "זה לא מושך".. ככה הוא חושב
עד לא מזמן הייתי גאה בזה, בעובדה שאני בתולה, עם מצפון נקי ושלמה עם עצמי שלא עשיתי את זה עד שאני אמצא מישהו שבאמת יאהב אותי.
עכשיו הוא ממש ערער אותי.. שזה לא הגיוני בתקופה בת ימינו ועוד בגיל כזה להיות בתולה. גם ככה אני חסרת בטחון, מרגישה שלא עשיתי כלום בחיים שלי, אז אני דיי נוטה להשתכנע ממנו שאני צריכה לעשות את זה. ואם להיות כנה אני ממש רוצה, ואיתו בכלל..
השאלה האם זה הדבר הנכון לעשות? או שזה יהיה מעשה פזיז של הרגע שאני אתחרט עליו.. להמשיך לחכות ל"אחד והיחיד"? כי אני כבר בספק אם הוא יגיע מתישהו. או שפשוט להרשות לעצמי להנות מהחיים, לעשות סקס, להשתחרר..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות