היי לכולם
אנסה כמה שיותר לקצר
הכל התחיל בכיתה א' שהגעתי לבית הספר היסודי. כמו כולם, גם אני לא הכרתי אף אחד. אחותי בתקופה ההיא למדה בבית ספרי בכיתה ד' וניסתה לעזור לי לרכוש חברות.
היא פנתה לאחת מהבנות בכיתה ושאלה אם היא רוצה להיות חברה שלי. בתגובה היא ענתה "שלה? בחיים לא" יש לציין כי בחיים לא פגשתי אותה לפני ככה שאין סיבה לילדה בכיתה א' להגיד ככה..
ומאותו הרגע באמת זה מה שהיה. מעולם לא היינו חברות והיא הייתה מרבה להמציא עליי שירים ולהעליב אותי, לא פעם הייתי חוזרת הביתה בוכה.
במשך כל שש השנים ביסודי אני הייתי בין הבנות המקובלות שכל הבנות היו חברות שלי, ולעמת זאת אלייה לא הרבה התחברו אבל היא ניסתה ובערך הצליחה להכנס ל"חבורה". כולם ידעו על המצב בינינו וניסו לגרום לנו להיות חברות אך גם אם היינו מדברות זה היה מאוד צבוע מצדה וראו את זה.
כך עליתי לחטיבה, למדנו בבתי ספר שונים והכל היה טוב. עד שיום אחד בכיתה ז' היא באה לבית ספרי ודיברנו קצת והכל חזר אליי. ההרגשה של מישהי שרוצה ברעתך בלי סיבה, הרגשה של חרדה.
מאז באמת לא ראיתי אותה איזה 4 שנים אבל עדיין לא יכולתי להתגבר על תחושת השנאה.
בסביבות כיתה י"ב מישהו פתח קבוצה בפייסבוק שמרכזת את כל כיתתנו ביסודי, סתם בשביל להעלות זכרונות ויצא שהיא ראתה אותי והוסיפה אותי לפייסבוק. אישרתי אותה אך מעולם לא דיברנו.
היום אני בת 20. בצבא, מה שאומר שעברו כמעט 8 שנים מאז היסודי.
כל מי ששומע את הסיפור אומר לי שהיא בטוח השתנתה, ומה שעכשיו זה לא כמו פעם.
אני לא השתנתי מאז ומאוד מאוד קשה לי להאמין שהיא השתנתה. קשה לי להסתכל עלייה ואני לא מצליחה להפטר מתחושת השנאה כלפיה.
יש לציין שהיא מעולם לא פגעה בי פיזית (חוץ מכמה בעיטות בתיק בכיתה א') אבל הפגיעה הנפשית יותר חזקה.
האם זה נורמלי ואיך מתגברים על התחושות?
אל תציעו לדבר איתה-זה לא יקרה..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025