כן
היי,
אני נמצאת בזוגיות כבר חצי שנה עם גבר בן 32, הכרנו לפני שנתיים, נכנסנו לזוגיות, נפרדנו וחזרנו מלא פעמים, הפעם האחרונה שחזרנו הייתה לפני חצי שנה.
הסיבות שבגללן נפרדנו וחזרנו לא היו מריבות או זה שלא הסתדרנו, הכרתי אותו אחרי שיצא מקשר ממש ארוך, הוא היה חסום רגשית ולא הצליח להתאהב...
באחת הפעמים שחזרנו ,זה היה לפני שנה, הוא רשם לי מכתב בו אמר לי שהוא סוף סוף מבין מה הוא מרגיש ושהוא אוהב אותי.
מאז הספקנו להפרד שוב, כנראה מה שהגדיר אז כאהבה היה התרגשות מאוד גדולה וכמיהה לחידוש הקשר איתי...אך אני לא יכולה לתת לזה שם.
כשחזרנו לפני חצי שנה ממש נפלנו זה לזרועות זו...יצאנו עם אחרים בזמן הפרידה, וזה פשוט הרגיש לנו הכי נכון, אני אוהבת אותו, אומרת לו את זה לפעמים, אך נתקלת שוב ושוב במראה מכווץ שלו, נבוך , הוא אדם טוב, והוא לא רוצה להגיד לי משהו בלי להרגיש את זה ב100 אחוז מבפנים. אני מרגישה את ההבדל בין קשר בו האהבה היא מוחלטת ומספקת בטחון לבין הקשר שלנו, כשאנחנו מדברים על זה הוא אומר שטוב לו איתי,(לא במובן הנוח), שכיף לו ...
הוא לא ממהר לדבר על העתיד שלנו יחד או על מה הוא רוצה מאיתנו...
חשוב לי לציין שבתקופה שהייתי בלעדיו כל מה שרציתי זה שנהיה יחד...
הוא אדם חם, מפרגן, ישר וכייפי ואנחנו החברים הכי טובים, אבל אני רוצה יותר, ואני לא יכולה להכריח אותו להרגיש יותר ממה שהוא מרגיש.
האם יכול להיות שהחסימה הרגשית הזו עדיין קיימת? או שהיא הוסרה ופשוט אין לו אלי ספציפית אהבה...?!
מה אתם הייתם עושים במקומי?
סליחה על החפירה,
ומקווה שתגלו רגישות בתשובותיכם...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025