הוא אמר לכולם ששכבתי איתו ובגלל זה נהרסו לי החיים, למה הוא סיפר לכולם?

בגיל 16 בערך אחרי שהייתי שנה עם החבר שלי הדתי-מסורתי ניפרדנו לתקופה וחזרנו. הוא ישר אמר לי שהוא איבד את בתולייו ל"שרמוטה" שמנה ומגעילה בגלל לחץ חברתי ועצמי והוא מתבייש בזה.למה הוא בחר לומר לי את זה בכלל?.
קצת אחרי זה שכבנו.לטענתי הוא היה הראשון שלי אבל ניראה לי שהוא חשד שלא הייתי בתולה כי איבר מיני לא היה צר ולא דיממתי (נאנסתי קודם לכן והוא היה הראשון שלי מבחירה).
הוא טען שהוא אמר רק לשתי חבריו על שקיימנו יחסים...ושכל העיר ידעה. כל העיר הדתייה, החרדית.
הרגיש לי כמו אונס מסוג אחר. כל החברות התרחקו, הייתי מקבלת הודעות יומיות של "יש מצב לזיון?" "מה קורה שרמוטה?" "תסגרי רגליים חחח". זה היה מזעזע, העיפו אותי מהלימודים, לא היה לי למי לפנות כי ה"חברות" נעלמו, לא יכולתי לצאת מהבית בגלל הציחקוקים והקללות.
רציתי למות. לא הבנתי למה עשיתי את הטעות הזאת. למרות שעשיתי את זה רק אחרי שנה ומתוך אהבה טהורה לבן אדם שמבוגר ממני רק בשנה. חשבתי שסוף סוף אשלוט בגוף שלי ואתן מבחירה ממני כך שזה יהיה מין פיצוי על האונס. כמה שטעיתי. היו שנים קשות וכואבות. זרקתי אותו מיד למרות שאהבתי אותו.
הוא ניסה ליצור איתי קשר בעבר ואמרתי לו שיגיד לכולם שזה לא נכון. שלא שכבנו. שאני סובלת ושהוא נהנה על חשבוני. הוא אמר שאין לו בעיה להגיד לכולם ששיקר. אבל זה לא יצא לפועל כי בסוף פחדתי שאם הסיפור החל להישכח, המדורה תחל שוב. (הסיפור ממש לא נשכח)
האם באמת ניראה לכם שהיה אומר לכולם ששיקר?
לא מזמן טיילתי לצורך הנאה כשכבר החשיך ברחובות העיר, משהו שלא באמת עשיתי שנים מהטראומה של הקריאות של האנשים. עדיין אחרי כל השנים האלה שואלים אותי אם הייתי חברה של ***. אם בצחוק או ברצינות ולפעמים מתלווה לזה קללות כמו "שרמוטה" "פתוחה".
עכשיו כבר למדתי להחזיר, לענות, לעמוד על שלי ולתקוף חזרה. אסתובב עם הפנים אליהם ולפעמים אתקרב אליהם ואומר להם בצורה תקיפה שישתקו.
אני קצת מדוכאת כרגע. כי אני לא חושבת על זה והאנשים המחרידים האלה מחזירים לי את זה. כי האונס הפיזי היה פחות גרוע לעומת האונס הנפשי שאני עוברת עד עכשיו.
בכל מקרה בטיול ראיתי אותו. כעבור 4 שנים. בחזות שונה לגמרי. הוא לבש לבוש חרדי (הוא לא היה חרדי כשהכרנו, לוודאי חזר בתשובה) הייתי עם חברה.
הוא ישר קפא והפנה את הגב שלו אליי כששני החברים שלו עם הפנים אליי. הם חייכו וממש צדו אחרי היחס שלי.הם קראו לי בשמי, די סיננתי אותם ולא ממש התייחסתי. אז הם שאלו לשלום הכלב שלי ונקבו בשמו והמשיכו להזרים פרטים עליי מבלי שמתנהלת בכלל שיחה. (דברים שאפשר לדעת מהפייסבוק או מחברים שלי) לא התרגשתי עניתי בקוצר רוח והראתי להם את האמת: השיחה לא ממש מעניינת אותי. ואני לא מתכוונת להמשיך את השיחה.
הם התעייניינו יותר מידיי ושפכו מידע. האקס קפא ואין לי מושג אם הוא אמר להם לשאול או ניסה למנוע. האם הם ניסו להפחיד אותי? או שאתעניין בשיחה איתם ואתקרב לכיוונם? מה היה הקטע? ומה דעתכם על האקס? הקשר שלנו הרי היה טוב, אוהב וניראה לי שהוא לקח אותי מאוד ברצינות. הוא היה מתנהג אליי הכי בכבוד שיש, מתגאה בי, גאה להיות איתי וניראה לי שגם חשב על עתיד איתי. למה הוא לא מבקש את סליחתי? הרי נידו אותי מהקהילה החרדית בגלל מה שקרה, הוא ידע בוודאות מה עברתי ופגיעה כזו לפי התורה זו עבירה הכי חמורה. פגיעת בן אדם ברבים וכו'...

מה דעתכם על כל מה שקרה? עברתי הלאה אך אנשים לא עוברים, איך מתנהלים?