כל פעם שאני כותבת כאן אני מרגישה דפוקה בראש וקודחת ...
אבל טוב שיש את האתר הזה.
רקע כללי : אני ובן זוגי שכרנו דירה יחד ומאחר שהתרחשו כמה אירועים שליליים בדירה ועם בעלת הבית , החלטנו לפרוש מהדירה ההיא וחשבנו שנמצא מקום מהר .. חזרנו להורים ובסוף נתקענו כאן כבר שלושה שבועות
אני אצל שלי- בחדר עמוס עם כל הציוד של הבית
המזרון יושב בסלון , קיצר לא כיף
והוא לבית שלו - וכרגע הוא ישן על ספה.. כי תפסו לו את החדר ( ולמען גילוי נאות אני מרגישה שהרסתי לו את החיים )
אתמול בלילה הלכתי לישון אצלו - בחדר של אחותו ( החדר שהיה שלנו פעם ..)
היא ישנה אצל חבר שלה..
יצאנו אתמול אכלתי אוכל מאוחר באיזהשהוא מקום בחוץ חזרנו לבית , נרדמתי .
והיום בבוקר כאבה לי הבטן .
וזה קורה לי די הרבה לצערי , יש לי בטן רגישה בטירוף ואוכל שאני אוכלת בחוץ במיוחד בשר ( יש לי נאחס עם בשר) עושה לי כאבי בטן .
היינו צריכים לקום לכמה ראיונות עבודה - מאחר שאנחנו שנינו לא עובדים
(ממש נסחפנו עם כל ההשארות בבית של ההורים והסטלבט. )
אז.... אמרתי שכואבת לי הבטן , וזה לא נעים שכואב הבטן .
הוא רצה לשכב איתי , לא מרגיש לי נוח לשכב איתו
א. כי לא נעים לי במיטה אחרת , בבית של ההורים שוב וזה מרגיש מוזר
ב כי כאבה לי הבטן פיצוצים@@
ג. היה מאוחר והיינו צריכים לקום .
הוא החליט להתנהג כמו ילד ולהתכסות מתחת לשמיכה ולהגיד לי שהוא לא קם
ואז הוא מלמל איזה משפט " את הולכת להסתובב עכשיו בחוץ ולעשות סיבובים ואין לך כאב בטן בשביל זה? "
" תמיד כואבת לך הבטן "
אמרתי לו שזה לא קשור ואנלא מרגישה טוב ואני לא חושבת שאני חייבת לו משהו..
והוא מתלונן שוב ושוב שאני לא בסדר
ואז הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר איתי
והוא קילל אותי ואמר שאני דפוקה או לא יודעת חברה חרא(אני מייפה את זה לצערי )
ואז הוא התלונן על כסף
"את הוצאת לי את השקל האחרון ואת בכלל לא חברה שלי "
בראש עבר לי המחשבה של ... מה אני זונה שלו אם אנלא חברה ? כיאלו הוא קונה אותי ?? מה זה אמור להביע
אני עם הבן אדם 3 שנים
מה זה המעידה הזאתת ? לפני אפילו לא חודש אנחנו גרנו ביחד
חשבתי שעברתי כבר את המשבר הזה... פעם אחת הוא כבר קיבל צאנס ( רבנו והוא התנהג בצורה מזעזעת ואז הצטער עליה כי הוא לא הבין אותי או מה שזה לא יהיה )
צעקתי עליו התעצבנתי אמרתי לו שאנלא מבינה למי הוא חושב שהוא מדבר !!??
הרמתי את הששמיכה ממנו אמרתי לו שזאת אני שיסתכל עלי שהוא מדבר ככה
ואני לא מלאכית, וגם אני אמרתי דברים ...
אמרתי לו שאם הייתה לו עבודה אולי הייתי שוכבת איתו
והוא אמר לי עוד משהו קשוח
ואני אמרתי לו שאנלא חייבת לו כלום והיה לי חבר או שתיים לפני שאני הייתי איתו ושאני יודעת להתמודד עם זה...
הוא אמר לי יאללה צאי לי מהבית או שאני צריך להוציא אותך בכוח
התארגנתי על עצמי ואמרתי לו שהוא לא צריך אני גם ככה בדרך לצאתת..
הוא לקח את התיק שלי - עם הבגדים וכל הדברים שלי וזרק אותם על הדלת של הכניסה לבית שלו
וכל הקורות חיים שהדפסתי לנו ( גם לו הדפסתי 20 עותקים )
הרמתי אתזה מהריצפה ,
ואני חושבת שאם היה מפתח בדלת הוא גם היה זורק את זה מחוץ לדלת
יצאתי מהבית שלו .. לא בכיתי , אני הייתי פשוט בשוק
אני לא יודעת מה לעשות
הוא חייב לי מעל 1000 שקלים.
אבל כל הציוד של הבית שלנו - שחולק חצי חצי אצלי ...
אבל הוא לא שווה ערך לכמות הכסף שהוא חייב לי
מה לעשות ?
מהבוקר לא דיברנו....
יש לו אגו רצח .
הוא יכול אולי היום לשלוח לי לילה טוב בלילה אם הוא ממש יהיה מבואס
והוא גם יכול להוציא אותי מהחיים שלו
כי אני חושבת שזה מה שהוא מילמל - שכבר לא טוב לו או מה שזה לא יהיה
אולי עוברת עליו תקופה קשה?
אבל אמא שלו מעודדת אותו כן להשאר בבית אפילו שזה בסלון
כי היא מרוקאית אוהבת כזה והיא רק רוצה שהילדים שלה ישארו קרובים
ואני רוצה להתפתח ולצאת מהבית של ההורים כי היה לי כיף בבית לבד והסתדרתי עם ההורים שלי שהייתי מרחוק יותר
אני לא יודעת מה לעשות!
אנחנו חברים ?
אני פגועה ממנו , זה צאנס שני!
מגיע לו צאנס שלישי ?
הייתם סולחים על דבר כזה?
הוא לא בגד בי ...אז אולי זה סתם משבר אנשים נשברים
הוא דיי רכושני כלפיי ... "אל תשבי עם ..אל תעשי ככה .. וכדומה -אבל בסדר לי עם זה..)
ואני צעירה והכל ויש לי חיים שלמים לפני
אבל ..איתו חשבתי מעבר, איתו היה לי הרגשה שזה זה ושהוא הנפש התאומה שלי
איתו היה לי שמח ולא משעמם לשנייה והוא החבר הכי טוב שלי הכי בעולם
ורק שאני אומרת את זה אני מתחילה לבכות
באמת , אני לא רואה את החיים שלי בלעדייו
הוא היה העמוד שידרה שלי וידע להרגיע אותי להצחיק בדרך שלו ולהיות חכם בדרך שלו , הוא הכי חמוד שיש- יש לו המון פאקים בעייני אבל היופי זה שקיבלנו אחד את השני עם כל הפאקים האלה
אבל לא עושה לי את זה גבר שאין לו מטרות ושלא שואף ,
עברנו הרבה , הרבה תקופות שהוא היה מחוסר עבודה. ולא עשה כלום
ואנחנו כאלה שלוקחים את החיים בקלילות
למרות שאני מתוכננת להתחיל ללמוד ולהכנס לעבודה חדשה
ואני השלמתי פער של רישיון ולו אין ...
ואני מרגישה שפשוט הרסתי אותו
לקחתי לו את כל הכסף ? ממתי מתחשבנים על זה!?!?
אני לא כזאת שקונה בגדים מכספו או איפור או דברים כאלה
אני לא מתעסקת בחרא .
אני מרגישה שנתתי הכל , התמסרתי לחלוטין , מא עד ת
וכבר הייתי מדמיינת את החיים שלנו בתור זוג נשואי
זה כל כך ברור ,אנחנו דומים גם חיצונית
אנחנו זוג שמעריצים שעוצרים ברחוב ומתעניינים
ואנחנו כאלה שעושים הכל ביחד
כל כך כיף איתו
אני לא יודעת איך לעקל את זה או להמשיך
ואני מפחדת כל כך להיות לבד
או בלי בן זוג - באמת , קשה לי בלי עוד תמיכה ואהבה
אני מפחדת לאבד את זה
ושאני יגמור רווקה בת 60
אני מפחדת שלא יקבלו אותי
אני הייתי החברה הראשונה שלו
אני מפחדת שהוא יחטוף שוק
אני כל כך מפחדת להתחיל חיים חדשים בלעדיו
הוא באמת , הכל בשבילי
החבר הבן זוג האח הנשמה החיים שלי
כל חיי סובבים סביבו
ואמא שלי אומרת לי שאני לא מתקדמת ...(למרות שלגילי אני דיי מתקדמת .. בעבודות ובמה שהשגתי עד עכשיו . )
שרק עזרתי לו לעלות את האגו ואת הביטחון העצמי
אני חייבת עזרה, ייעוץ , משהו .. מה לעשות
בטוח מישהו חווה פרידה דומה לשלי ..:((
מה עכשיו!!?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות