אני בת 14, מטר 56 שוקלת 60.
אני מרגישה יחסית מלאה.. אני עושה הכל כדי להרזות
אני בקושי אוכלת בחודשיים האחרונים, אני השמנתי מדיכאון וכך שכל פעם שקוראים לי שמנה הגלידה מחכה לי שם.. כשאני מאושרת אני לא נוגעת באוכל, אוכל זה נהיה אפשרות, אוכלת ארוחה ביום.
הקטע שסבא שלי בתחום הספורט(עושה מרתונים וכאלו) והוא כל הזמן משפיל את כולם! הוא כל הזמן בא אלי ״נו.. מה עם הדיאטה?״ אני ככ נעלבת משאלות כאלו זה רק עושה לי חשק לאכול יותר. כל פעם שאני מנסה להרזות משהו מונע ממני, מישהו פוגע בי ויוצר מצב שאני רק משמינה. סבתא שלי מהצד השני כל הזמן רק מדברת על הבגדים שלי, זה לא מתאים לי כי החזה גדול, זה לא מתאים כי זה מבליט את הבטן, זה לא מתאים כי זה לא יושב טוב.. והיא כל הזמן משווה אותי לאחותי (אחותי יותר רזה ממני וגדולה ממני) זה פשוט משפיל בטירוף, כל הזמן זה ״תראי איך היא מתלבשת, למה את לא מתלבשת ככה?״ בא לי ככ לצעוק עליה ולקלל אבל אסור, ״זו סבתא וצריך לכבד״ אז איפה הכבוד שלה כלפי??? למה לה מותר ולי אסור??? נשבר לי מכל הקטע הזה!
עברתי המון, חתכתי, עישנתי, פגעו בי, פתחו עלי משתמש שנאה, קיללו, החרימו.
אני ילדה מאושרת, שצוחקת תמיד, מחייכת כל הזמן אבל ככ עצובה מפנים.. אני לפעמים יושבת על הרצפה ושואלת ״למה אני עוד פה?״
אני מרגישה ככ לבד.. אני לא יודעת כבר מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות