אמא שלי אוסרת עליי לאכול וטוענת שאני שמנה

שלום.. אני מאז ומתמיד הייתי שמנמנה.. (לא שמנה..) ככה תמיד הרופאים אמרו לי..
אני אומרת בשיא הרצינות, אמא שלי תמיד ניבהלה מזה שאני לא רזה ותמיד אסרה עליי לאכול דברים וככה זה עד היום.
כשהייתי קטנה, עוד בערך מגיל 7 היא כבר אסרה עליי לאכול המון דברים.. כמובן שזה נגע לממתקים ודברים כאלה..אסור לי לאכול חטיפים, שוקולד וכל השטויות האלה.. תאמינו או לא בגיל 7 זה ממש קשה לראות את אח שלך אוכל את זה ולי לא נותנים...ככה זה גם היה בטיולים שנתיים. אסור לי להביא ממתקים..הייתי קונה מהכסף שלי בלי שתשים לב.. ואפילו באוכל משעות מסויימות או שתמיד "קיצצה" לי בכמויות.. זה תמיד פגע בי והגעתי למצבים שהייתי צריכה "לגנוב" אוכל באמצע הלילה..
זה עד היום ככה, היא תמיד מעבירה עליי ביקורת, כמה את אוכלת, מה את אוכלת, לא לאכול, מי גמר את העוגיות?.. למה אכלת אותן?.. וכל מיני כאלה..
זה פשוט מעיק.. ונימאס לי.. כל החברות שלי אומרות שאני ניראת בסדר גמור.. לא קשור למישקל שלי, הייתי יותר משנה בחדר כושר ככה שהעלתי בשריר כניראה.. (אני מטר חמישים וחמש ושוקלת כמעט 70).
לאמא שלי זה ממש מציק היא גם זורקת לי המון מילים מעליבות על זה, משווה אותי לבנות של חברות שלה.. עד כמה הן יפות או רזות.. וממש נימאס לי מזה.. זה מעליב ופוגע.. אני מרגישה שהיא מתביישת בי, אני לא פחות מאף אחת אחרת..

חבר שלי יודע שאני מאוד סובלת מהערכה העצמית הנמוכה שלי, אנחנו כבר חצי שנה ביחד (וגם על זה אמא שלי יודעת להעביר ביקורת "תרזי לפחות בישבילו" "איך לו זה לא מציק" וכל מיני כאלה..) והוא תמיד אומר לי שאני בסדר גמור.. ושאם זה היה מציק לו הוא לא היה איתי... ואני תמיד בראש חושבת שהוא משקר ולא נעים לו להגיד לי את האמת..
אני מרגישה פשוט נורא... אני מתביישת לאכול ליד אנשים.. אני לא אוכלת כבר מעל שנתיים בבית ספר.. או שמביאה תפוח כשאני מסיימת בחמש,אני מפחדת לאכול במיסעדות..שאנשים יסתכלו מה אני אוכלת, וגם ליד חבר שלי שמין הסתם שם לב לזה ולא עוזב אותי.."אכלת היום?..מה אכלת?..תאכלי משהו.." אחים שלי גם שמו לב לזה.. שהיא עושה מעיין הפליות בינינו..וכך גם אבא שלי.. הם גם דיברו איתה על זה תמיד..וכמובן שגם אני לא מעט.. אבל זה לא ממש עוזר.. גם אם יש אורחים או חברות היא מעירה לי.. אם היינו קונים איזה אוכל בחוץ, תמיד היא אמרה שאני לא צריכה עוד מלפני שאמרתי שאני לא רוצה.. וזה ממש מחרפן!!

אני כן מנסה כבר מאז ומתמיד להרזות, אני מרזה ואז מעלה את זה שוב... התייאשתי לנסות, ואני יודעת שככה כניראה אני איראה לעוד כמה שנים טובות.. וזה פשוט מתסכל אותי שאני אצטרך לסבול את זה מאמא שלי כל הזמן..
היא לא מבינה שטוב לי ככה.. זה לא רק עניין של בריאות כי אין לי שום בעיה בריאותית (לחץ דם, כולסטרול וכל אלה.. ) ובימקום שתתמוך בי היא גורמת לי לרצות לעשות דברים כמו להרעיב את עצמי, לנסות להקיא וכל מיני כאלה..
התייאשתי סופית, אשמח אם תתנו לי עצות מה לעשות עם עצמי, או עם אמא שלי אם אפשר.....