שלום לכולם..
היתי נשואה מס שנים לגבר שתלטן שלא רצה ילדים ולבסוף פירק הכל.
אחרי הגרושים היה קשה לי להתגבר על זה אך לבסוף הכרתי רווק שגרם לי להתאהב.
הבנתי שמקומו לא איתי בגלל פערים בבגרות אישית. אני היתי בעלת ניסיון והוא היה תמים לא רציתי לקלקל אותו. בכל זאת התעקש עליי ונלחם על הזוגיות. אחרי 3 חודשים הריון תפס אותנו, מיותר לציין שהוא היה מבולבל, חצי היה איתי חצי לא, האשים בבגידות, לא תמך כספית(שכרתי לבד בית וכלכלתי והוא רק דייטים וגם על זה התלונן). איכשהו השלים עם המצב בזכות אמא שלו שדחפה אותו שנלד וננסה. בלידה היה גם הכיר בבת שלו שהיא העתק מושלם מה שמוכיח חוסר בגידה. ניסינו לגור חודש יחד והוא דיבר לא יפה אליי ולמשפחה שנתנה עזרה. גם אחרי הבריתה לילדה כמובן שהתסכולים צפו ולא הבנתי איפה האהבה שהיתה לו במשך שנה שרדף כולל ההריון.. סילקתי אןתו מהבית. אחרי חודש ביקשתי שיחזור אך שידבר בכבוד. עד אז לא ביקש סליחה ולא חזר.השאיר את כל הדברים בבית ושוב לא ידע להחליט אם לחזור או ללכת עד שכביכול זה בא ממני שיקח את הדברים כי אי אפשר ככה וכמובן יצאתי השעיר לעזאזל שסילקה..ומשם התגלגלנו לבית משפט . המשפחה שלו ניתקה קשר טוטאלי. אין עם מי לדבר. הוא בערך חוט הקשר היחיד כשאמא שלו זו שמשפיעה. התנאי שלו שנחזור רק טם אחזור לעיר שלו וגם לזה לא טורח לקחת יוזמה. מה לדעתכם? שלום בית בכל מחיר גם במצב שבלי חתונה?
או לשחרר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות