תקועה בארץ זרה, דיכאונית ובודדה, חייבת למצוא דרך לישראל!

שלום אנשי האסק פיפל היקרים. אז ככה אני לונה בת 15 עוד מעט 16, כל חיי חייתי בישראל אני אוהבת את הארץ הזאת יותר מכל דבר אחר. באמת שהיה לי שם הכל, החיים שלי היו מסודרים. נהנתי כל יום לקום בבוקר ללכת לבצפר ובערב לצאת עם חברים... ישראל בשבילי היה הכל כאילו באמת שבעיר שלי היה לי תחושה שאני מכירה את כולם וכל מקום היה כמו בית בשבילי. אבל הנה באמצע חיי כשעמדתי לסיים את כיתה י ההורים שלי החליטו שאנחנו עוברים לאוסטרליה. פשוט חרב עלי עולמי, היה לי מלא תוכניות מלא חברים מלא תחומי עיניין מקומות וכאלה ופשוט לקחו ממני הכל. אני כבר חודש פה באוסטרליה בהתחלה באמת עוד ניסיתי להיות חיובית ובאמת נהנתי להסתובב פה ברחובות לטייל בפארקים ללכת לוילג'ים. כן הייתי בודדה חוץ מהחברים שאיתם דיברתי בערב בווצאפ. תירצתי אתזה בזה שאני לא הולכת לבצפר והנה עכשיו התחלתי ללכת לבצפר ופשוט באלי לבכות כולם פה סגורים ומנוקרים
אני מילדה מלאת ביטחון שעושה משבראש שלה הפכתי לביישנית מעוררת רחמים. אני ניסיתי באמת שניסיתי להתחבר פה לכולם, וילדה אחת אמרה לי שהמתבגרים פה לא אוהבים תלמידים חדשים וזה נכון. אני כל הזמן על סף דמעות פה הולכת רק מחכה שהיום יגמר... אוף אני פשוט כל כך כל כך רוצה לישראל. והנה אני כותבת לכם פה בתקווה שלמישו יש דרך פלאים שמישו מכיר איזה תוכנית להחזרת ישראלים קטינים לבית שלהם לישראל.
בבקשה אל תגידו לי תנסי להסתכל על הצדדים החיובים . זה רק תקופה קצרה, זה יעבור, תנסי להיות יותר חברותית. כי באמת שאני בנאדם ממש ממש חברותי ובמרכז תשומת הלב בדרך כלל. אני ניסיתי לא הולך,אני עדיין מנסה. ישלי פשוט תחושה כזאתישאני מפססת את החיים שלי שאני אצא מצולקת לגמרה. ואני רק מפחדת לחשוב מה יקרה אם יום אחד אני אנתק את הקשר מהחברים בישראל. חוץ מהם אינלי אף אחד. אני בודדה לגמרה.
יואו אני מפחדת שחפרתי אבל הנה תכלס השאלות שלי:
יש איזה דרך לחזור לישראל בלי ההורים?
אם מישו מכיר יש איזה דרך לשרוד בבצפר לבד לגמרה בלי אף אחד, עצות?
בכללי מה אני יכולה לעשות כי באמת שאני שוקעת לדיכאון?
נ.ב : אני בכלל בכלל לא בקשר טוב עם ההורים שלי אנחנו רבים בלי סוף אז הם לא יכולים לעשות איזה משו. והם לא יעזרו לי.
בבקשה תעזרו לי וא מ מרגישה שאני אוהבת אותכם.