מישהי העלתה לכאן את השאלה - האם לשתף את בן זוגה בעובדה שהיא הייתה עם מספר גבוה של גברים. בין התגובות, נתקלתי בגבר שאמר שהוא ייפחד לפתח קשר עם בחורה כזאת כי סביר מאוד להניח שהיא תהיה בוגדנית. כמו-כן, השאלה שלי כעת היא בתגובה לשאלה של שני וברצוני לשתף את הסיפור האישי שלי כך.
https://www.askpeople.co.il/question/78066
אפתח את דבריי בסיפור שקרה לי. לפני 4 שנים בערך התחלתי לצאת עם בחור שהכרתי דרך ידיד. הקשר שלנו הלך לכיוון רציני. לאחר הפעם הראשונה ששכבנו הוא שאל אותי עם כמה גברים הייתי. התחלתי לבכות (דמעות מזוייפות שבהמשך אסביר מדוע) והבעתי חרטה גדולה על זה שהייתי עם 28 גברים.
כאשר דיברתי עם חברתי על מקרה זה, היא אמרה לי שזה כלל לא עניינו עם כמה גברים הייתי, שכן לא רצחתי ולא פגעתי באף אחד. מאז השיחה הזאת, הפסקתי לספור. אתם יודעת למה?
כי זה לא מעיד עליי -שום דבר!-
זה לא מעיד עליי אם אני בחורה טובה או לא, אמינה או לא, חברה טובה או לא ועוד כל מיני שטויות של דעות קדומות של אנשים.
ועכשיו לסיפור חיי:
בגיל 14 נאנסתי על-ידי 3 גברים שעשו עליי תורות.
בגיל 15 נאנסתי על-ידי בחור שהייתי דלוקה עליו.
בגיל 21 נאנסתי בידי חבר של ידיד שלי.
עד גיל 22 הייתי בחורה תמימה מאוד וחסרת ביטחון, עד כדי כך ש- ***כל*** ה-28 גברים שהייתי איתם עד השלב של בן הזוג - ניצלו אותי מינית. הם ידעו שאני לא רוצה וראו שאני לא משתפת פעולה ועדיין השתמשו בין כחפץ לסיפוק "יצרם".
לאחר המקרה עם הבחור שסיפרתי עליו, וניצול מיני נוסף על-ידי ידיד מהלימודים שהיו לי רגשות כלפיו, החלטתי לעבור שינוי. החלטתי שאני "אנקום" במין הגברי ו... "אדפוק ואזרוק" אותם.
בשביל גבר זאת פנטזיה שבחורה תעשה לו את זה.
אבל בשביל אישה - זה ייאוש טוטאלי להגיע למצב כזה. זה אומר לאבד אמונה בעולם, שכן זה לא טבעי בחברה בה אנו חיים שאישה תתנהג כמו גבר.
האניסות שחוויתי השפיעו עליי במספר תחומים בחיים: אם זה בחיי המין, בעקביות, בעבודה, ביטחון עצמי, קריירה, לימודים, והכי הכי משמעותי עבורי - הפסקתי להרגיש רגשות עצב ופחד.
כשאני אומרת שהפסקתי להרגיש, אני באמת מתכוונת לזה, ואני לא מקצינה. הפסקתי להרגיש לחלוטין!
עד כדי כך שכאשר שחשבתי שאח שלי נהרג במבצע בעזה, זייפתי בכי. מכאן, אגב, בא זיוף הבכי עם הבחור שסיפרתי עליו. דברים לא באמת נגעו בי.
חווית סקס עבורי היא חוויה מהנה פיזית בלבד. הרגשות לא נמצאות שם. הרגש מנותק מהגוף. הוא נרצח ולא נשאר ממנו כל זכר.
גברים יקרים, אם אתם אונסים, מנצלים אותי מינית ומפעילים עליי מניפולציות כדי שאשכב איתכם, איך אתם מצפים שאני אהיה עם מעט גברים?
אם אתם רומסים אותי, למה אני צריכה לעבור גם רצח אופי?
למה אני צריכה, כקורבן, לעבור ביקורת חברתית, על משהו שאתם אשמים בו?
חלאס! תפסיקו לחפש את הבחורה שלא הייתה עם אף אחד בעוד אתם ממשיכים לתקוף מינית, לאנוס, לנצל מינית ולהפעיל מניפולציות.
חשוב לי לציין מספר דברים:
- עניין ניתוק הרגש מהגוף הוא דבר שמאפיין נשים רבות שנאנסו.
- כיום אני בטיפול פסיכולוגי שהצליח לחבר אותי לרגשותיי ולו במעט.
- מהרגע שהצלחתי לבכות בטיפול הפסיכולוגי, בפעם הראשונה מזה 12 שנים, הפסקתי לעשות ולאהוב סקס. אני כבר לא נימפומנית.
- אני נקייה מסקס כבר 8 חודשים שלמים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות