חברה שלי לא מסתדרת עם חבר שלי, מה עושים?

שלום לכולם,

אשמח להתייעץ אתכם עם בעיה שמפריעה לי לא מעט בזמן האחרון.
יש לי חבר מזה כשנה+. אם זה לחתונה איני יודעת, אך מה שאני יודעת שטוב לי איתו. יש ביניינו לא מעט ריבים אך בסוף הכל מסתדר.

מנגד לחבר שלי ישנה חברתי הטובה עוד מימי התיכון. שממש לא אוהבת את חבר שלי. וגם לא מנסה להסתיר את זה..
ה"מערכת יחסים" שלנו היא דיי מוזרה כשאני חושבת על זה מהצד. אני התומכת, המייעצת, העוזרת והמלמדת. והיא מאלה שאוהבות להגיד שקשה וקשה ולבקש ממני (בין אם במפורש ובין אם לא) עזרה וייעוץ.
אני חסכנית ומחושבת (לא קמצנית!) והיא לעומת זאת בזבזנית מאוד...
אני ממש משקיעה בה כי היא באמת בן אדם טוב! שאכפת לה מאוד מאנשים!

בתחילת התיכון אני התחלתי להיות חלק מעולם האינטרנט, שעם הזמן הכרתי דרכו את בן זוגי הנוכחי. הוא לא הראשון שיצא לי להכיר. והוא לא הראשון שיצא לי לשוחח איתו. לעומתי היא ממש סלדה מכל הדברים האלה ועד היום היא מרימה לי גבה על הדברים שעשיתי כשהייתי בגילאי 16-18. מידי פעם היא אפילו מעבירה לי ביקורת.
אני לא באה לצאת יפת נפש, לכל אחד יש את התקופה הזאת של החיפוש העצמי והיום אני אומרת תודה על דברים שחוויתי כי אם לא הייתי חווה אותם לא הייתי מי שאני היום- מה שאומר שגם לא הייתי מייעצת לה ולאנשים כמו שאני יודעת.

בזמן האחרון (שלושה חודשים בערך), אני שמה לב שהיא ממש מזלזלת בי מבלי לשים לב ואני דיי בשוק מזה ואין לי מושג אם אני מדמיינת או לא ולכן אין לי מושג איך להגיב לסיטואציה וגם אם להגיב איך בדיוק..היא נפגעת מכל דבר!
הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות ואם שווה לי באמת להשקיע בה כמו שאני רגילה..אני אתן לכם כמה דוגמאות לדברים שמפריעים לי. אני אשמח אם תוכלי להתייחס אליהם:

1. כשהתגייסנו לצבא אני התגייסתי לתפקיד ג'וב והיא לתפקיד שמרוויחים בו משכורת דיי יפה (סביבות האלף שקל) ואני במשכורת רגילה (433 שעם הזמן עלתה ל 545).
בעקבות זה ניתקתי מחלק די גדול מהחברות שלי את הקשר כי הן יצאו דיי הרבה בסופשים, משהו שאני פחות מתחברת אליו ולא רואה סיבה לבזבז על משקה מסכן 40 שקל. וחוץ מזה אני בן אדם יותר של בית.. בסוף הבנתי גם שהן מבקשות כסף מההורים. משהו שאני פחות מאמינה בו במיוחד כשזה לצורכי הנאה בלבד. הסברתי לה את הסיבה הזאת שאין לי כסף מיותר לבזבז והיא קיבלה את זה. אך במהלך השירות היא שוב ושוב בין אם באשמתה ובין אם באשמתי "גרמה" לי לבזבז כסף מיותר שהתעצבנתי עליו..כמובן שזאת החלטה שלי על הכסף שלי, אבל עדיין יש דברים שאני לא מצליחה לשלוט בהם וזה קורה כשאני איתה. לפני שבוע קבעתי איתה שנעשה הליכה ביחד בשביל סתם לדבר ואחרי שעה היא שלחה לי הודעה אם בא לי בעצם ללכת לסרט עם עוד חברה (כשאמרתי לה לפני שאני רוצה להפגש בלי לבזבז כסף!) ולכן אמרתי לה שאוותר. קבענו יום למחרת לעשות את ההליכה הזאת ובסוף איך שהוא נוצר מצב שמצאתי את עצמי שוב במסעדה שותה מילקשייק משמין ומיותר.
וזה קורה שוב ושוב וכבר ממש נמאס לי מזה. היא השתחררה לא מזמן בלי שום כסף בבנק, ואני לעומתה בלי עבודה שילשתי את מה שהיה לי בבנק.

2. היא כל הזמן מדברת על עצמה. באמת. היא אישה ואני אישה ונשים אוהבות לדבר אבל אני באמת שמזדהה עם הגברים! איך אתם מתמודדים?? אני נהנת לעזור לה אבל היא מדברת על אותו דבר שוב ושוב ועל דברים שהיו לה בצבא ועד כמה שהיה לה קשה. וכשאני מספרת לה על דברים שאני חוויתי ושקשה לי היא פשוט איך שהוא תגיד שזה כלום לעומתה ותעבור לדבר על עצמה שוב! כל מה שאני אומרת היא מקשרת אליה ונתקעת על אותו נושא! וזה ממש מחרפן אותי כבר..אני רוצה הדדיות בשיחות ולא להיות הפסיכולוגית הלא מוסמכת שלה שכל פעם שקשה לה היא תרצה להפגש איתי.

3. מידי פעם יוצא לי לדבר על חבר שלי. והיא קוראת לו בשמות כמו "משמו" או "איך קוראים לו? נוו שכחתי" ודברים כאלה בסיגנון. וכאילו ראבק, אני איתו מעל שנה, את החברה הכי טובה שלי ואת לא "זוכרת" איך קוראים לו?! היו להם קצת טאקלים אני לא אגיד שלא, והתעצבנתי עליו כי הוא פגע בה מבלי לשים לב ועכשיו אני גם מבינה שהוא לא האשם היחידי אלא גם היא! וזה נורא מעצבן אותי שהיא לא נותנת לו צ'אנס נוסף. לא שהיא צריכה בכלל לתת לו צ'אנס, היא צריכה לנשוך את השפתיים ולקבל אותו כי אני יוצאת איתו והיא צריכה לכבד! כמו שאני הייתי מכבדת אם היא הייתה יוצאת עם מישהו!! והייתי נותנת לו להרגיש רצוי בחברתי!
ביום כיפור הוא בא אלי. והיא שלחה לי לפני הצום אם אני רוצה להיפגש איתה (זה מנהג קבוע אצלנו) ושלחתי לה "מתי? אני עם ---" ואז היא ענתה לי "אהה אז לא משנה" ולא עניתי על זה. הייתי בשוק..וחשבתי שאולי היא לא הבינה אותי וחשבה שכאילו מתי כשאני לא איתו? או שאני איתו אז תלוי מתי? אבל אז הבנתי שמה זה משנה אם אני איתו והיא הייתה צריכה להגיד "בכניסת הצום, תבואו שניכם".
וזה ממש איכזב אותי! מאוד!

שוב, אני מציינת שהיא בן אדם טוב. היא לא אגואיסטית אבל יש לה קטעים שפשוט מטריפים אותי. אני חברה שלה אבל אני ממש לא מעוניינת להתחיל לשנות אותה ולהגיד לה מה לעשות ומה לא לעשות או מה להגיד ולא להגיד.

דיברתי על זה עם חבר שלי, ראיתי עליו שהוא דיי ניפגע והוא לא אחד ששם על אנשים. הוא לא בגיל של חברות שלי ככה שגם דיי קשה לו להתחבר אליהן ואני מבינה אותו לגמרי. הוא גם מפחד לדבר על החברות שלי בעקבות הטאקל שהיה לו בעבר איתה (שממש התעצבנתי עליו).

מה לעשות??? ואולי אני זאת שנהיית רגישה ולוקחת את זה קשה מידי??