לזרוק הכל, להסתכן ולרדוף אחרי החלומות
אני בן 20, מתחיל ללמוד בשבוע הבא באוניברסיטה לתואר יוקרתי שאמור להבטיח לי ביטחון תעסוקתי. כל חיי הצטיינתי בלימודים, תמיד קיבלתי ציונים גבוהים בבגרויות, במבחנים ובפסיכומטרי.
אך למרות כל זאת, אני מרגיש תחושת פספוס. אני מרגיש שפספסתי דברים בילדות, אולי זאת סתם תחושה אך אולי זה אכן נכון. כשאני גולש באינטרנט וצופה בסדרות אני תמיד רואה נערים/ילדים/אנשים שקרובים אליי בגיל שהצליחו להתפרסם, להשיג דברים רבים (כמו לזכות בפרסים יוקרתיים, להרוויח סכומי כסף גדולים...), ליצור זיכרונות טובים וסוג של להגשים חלומות ילדות. בכל פעם שאני צופה בסדרות שציינתי אני מרגיש שישנו צד אחר בילדות שמעולם לא חוויתי, צד יותר משמעותי ומרגש.
אף על פי שהנושאים הנלמדים בתואר מעניינים אותי, הפן המעשי של התואר-העבודה, לא מרגיש לי כמו משהו שאוכל לעשות 6-7 ימים בשבוע במשך שנים רבות.
אני לא יודע מה לעשות, האם לעשות שינוי של 180 מעלות, לעזוב את התואר ולהגשים את החלומות? האם למצוא דרך לשלב את שני הדברים? או שאולי בכלל מאוחר מידי (כי הרי אנשים שעוסקים במוזיקה, משחק וכתיבה מתחילים בגיל צעיר)?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025