מתלבטת אם לנסות לחזור לאקס שלי או שכדאי להפנים שנגמר

שלום לכולם,לא פעם ראשונה שאני שואלת כאן שאלה ותמיד קיבלתי עצות טובות מקווה שגם הפעם תצליחו לעזור לי...
הסיפור הוא כזה .. האקס הוא בעצם החבר הראשון שלי היינו יחד כמעט שנה
למרות שהיינו במקומות קצת שונים בחיים(הוא בלימודים לתואר רציני אני רק השתחררתי מהצבא וחיפשתי מה אני רוצה ללמוד ) התחברנו מאוד
אני חושבת שהסיבה היא כי שנינו נורא רצינו זוגיות ורצינו שהיא תצליח וגם באנו מרקע קצת דומה
הכל התיישב מאוד נכון בהתחלה והיה גם חיבור מיני וטוב שהגיע די מהר.. למרות כל זה לא היינו מדברים הרבה ,אני הייתי מאוד ביישנית וסגורה לאורך תקופה והאמנתי שזה יחלוף
באיזשהו שלב חשבתי שזו בעיית תקשורת בינינו וכנראה שאם זה לא הולך זה לא יילך וחשבתי שאולי עם מישהו אחר לא ארגיש ככה אז עשיתי כמה טעויות בזה שתמיד ניסיתי לגרום לו לקנא או שאמרתי לו "אנחנו צריכים לדבר" והוא היה מאוד נלחץ או שאמרתי לו כל מני שטויות שאין דבר כזה ידידים ועוד המון טעויות שעשיתי בקשר הזה..שנינו עשינו טעויות אפשר לומר
אבל הוא עשה למעני הכל בתקופה הזאת ..ניסה לגרום לי להרגיש כמה שיותר נוח, נפתח בפניי ושיתף אותי בהכל , הכיר אותי לחברים שלו ולמשפחה ,גם אני הבאתי אותו הביתה אבל הוא לא יישן אצלי ,תמיד אני הייתי זו שמגיעה אליו לישון (היום בדיעבד אני מבינה שזאת הייתה טעות ושנינו היינו צריכים לתת אותו דבר)
פעם ראשונה שבאמת הרגשתי שמישהו אוהב אותי ,וזה היה באמת אמיתי
למרות שהוא ניסה לעשות הכל.. ונפתח איתי בשביל שגם אני אולי אפתח זה לא הצליח... למרות החשק העז שלי להיות עם בן זוג שתמיד אוכל לדבר איתו על הכל ולספר לו כל פרט קטן שקורה לי בחיים , מצאתי את עצמי פשוט שותקת איתו ולא הבנתי למה
ידעתי שזה החוסר ניסיון שלי והסגירות שיש לי כנראה מזה שנפגעתי בעבר..וגם מזה שאין לי מעגל חברתי עצום ואולי זה גם חוסר ביטחון
אבל לא משנה... בסופו של דבר מה שקרה זה שהתאהבתי בו ממש הבנתי שאני צריכה להעריך את מה שיש לי ולא לזלזל בזה לשניה
הייתי מוכנה לעשות בשבילו המון.. ולעבוד על הקשר כמה שצריך כדי שזה יצליח
אבל פתאום הכל התהפך.. הוא נהפך להיות יותר כמוני פתאום הוא נסגר.. לא שיתף.. ואני הייתי חסרת אונים ולא הצלחתי לעשות שום דבר
זה היה כמו תסריט ידוע מראש.. שפתאום אחד מאיתנו מחליט שזהו לא מתאים וזה נגמר
הוא זה שהחליט להיפרד בסופו של דבר.. אני אמרתי לו שאני לא רוצה לוותר על מה שיש ביננו ושאני אוהבת אותו
והוא אמר שזה סופי.. אני יודעת שהוא אהב אותי והוא גם אמר את זה שזה לא קשור ושנינו אוהבים אבל הראש שלו אומר אחרת,
והוא אמר שהוא היה שמח אם היינו נשארים ידידים ושהוא תמיד פה בשבילי לכל דבר
אני יודעת שזה נשמע כמו החרטות שאומרים בכל פרידה אבל בכל זאת מעניין אותי אם משהו השתנה במשך כמעט חודשיים שלא דיברנו בכלל בכלל .. מצד אחד זה בלתי נתפס בעיניי איך אפשר להיות ידידה עם מישהו שהיה לי איתו משהו .. מצד שני אני תמיד אוהב אותו בתור בן אדם ותמיד הוא יהיה חשוב לי אז הניתוק מוחלט הזה לא מאפשר לי להמשיך להתקדם בכלום .. אני מרגישה תקועה במקום ולא מצליחה להתרכז בשום דבר אחר בגללו ואם הייתי יודעת שהוא עדיין אוהב אותי אז הייתי נלחמת על זה וגם אם לא הייתי רוצה שנמשיך לדבר אבל כרגע זה נראה לי אבסורד כי יש לי אליו עדיין רגשות
ואני מפחדת לעשות עוד פעם צעד ולהתאכזב פעם נוספת