אני מצטער מראש על מגילה אבל אני ממש אשמח אם תעזרו לי..
אני בן 15 לפני שבוע היה לי יום הולדת, ולפני שנתיים בדיוק חגגתי את יום הולדתי באשפוז עם דלקת בלב שהייתה עלולה לגרום לי למוות.
כל חיי היו לי בעיות רפואיות, נוזלים בעצב הראייה(חשש לעיוורון), אף שבור, דלקת ברכיים שהשביתה אותי מעל לחודש.
ויש לי בעיות כיום בגב.
וכשנה בערך אני לא עושה ספורט וכל חיי זה ספורט, כל חיי, זו המטרה שלי, להיות ספורטאי, לאורך כל הדרך רוב רובם למעט משפחתי לא האמינו שאני אחזור לעשות ספורט לאחר כל אירוע . פשוט ריחמו אליי. ונלחמתי וכל פעם ניצחתי והבראתי וחזרתי לספורט.
כיום אני מעל שנה קורע את התחת, מעל שנה בוכה מכאבים ולא מפסיק לעשות כל דבר שיגרום לי לטוב, ודברים מאוד קשים וכואבים.
לאחר תקופה של חצי שנה שהייתי בטיפול של פיזיותרפיה, אידרותרפיה, ושיאצו התחלתי להרגיש הטבה קלה( עד ההטבה אפילו להתקלח מספר רב של דקות לא יכולתי) הרגשתי ככ טוב עם עצמי ושסוף סוף אני מחלים ייעצו לי לנסות לחזור לכושר בהדרגה וכך היה.
אבל אז הגוף שלי פשוט התפרק. לא יכולתי לעמוד צרחתי מכאבים והפיזיותרפיסט שלי היה בהלם מכמה שכואב לי.
אני לא מרחם על עצמי, אני בסך הכל ממש מאוכזב שעוד פעם נכשלתי.
זה הגיע למצב שביום ההולדת שלי הגיע התפנית של הכאבים העזים בגב.
שביום הולדת 13 שלי חגגתי בשניידר..
ואמא שלי בכתה ולא היה לה מה להגיד לי בכאבים העזים שלי .. וסוג של הבינה שאולי באמת זה גדול עליי..
מה אתם אומרים.. זה גדול עליי?
עברתי דברים קשים בחיים שלי ואף פעם לא וויתרתי, אבל כל השנה הזו לאט לאט גורמת לי להישבר...
תודה לכל מי שקרא..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות