אני חווה התקף דיכאון השישי שלי בערך. אני פשוט לא יודעת מה לעשות כדי להרגיש פחות כאב.כואב לי בבית החזה אני מרגישה כל כך רע כל כך לבד. לא מוצלחת כי אין לי פשוט כלום בחיים. אני בת 22 בלי כלום. עם בעיית ביטחון עצמי קשה. בלי עבודה חברות שיש לא מצליחה לתקשר רגיל.מנתקת קשר כי בדיכאון אין לי יכולת לשמוח ולתקשר רגיל הכל רע.ענן ענק ואני בתוכו.אבן כבדה בתוכי שלא נותנת לחיות.אני ילדה יפה..אני שואלת את עצמי למה לי היופי הזה??אולי כדי שבדיכאונות בסכות המראה יהיה לי אומץ לצאת מהבית.אם הייתי מכוערת אז כנראה בכלל הייתי יושבת בתוך הבית ורק בוכה. אני יוצאת לסופר לפסיכולוג...דברים דחופים.אני לא יכולה לתאר במילים את הכאב העמוק שאני נמצאת בו.זה בכל הגוף שלי בעיקר בבית החזה. אני שואלת את עצמי למה ואיך אני אמורה לחיות עם זה?זה סבל כל כך עמוק.אישפזתי את עצמי לפני כחודש זה עשה לי טוב אבל כשיצאתי הכל חזר.אני מנסה לפעמים לעשות ספורט...לסדר בבית להכין אוכל אבל אין שיפור.אני רוצה אהבה, שכרגע אני לא מקבלת אותה ולא מרגישה כלל.יש לי סרקוול שאני לוקחת מאז האשפוז.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות