אני חיילת בקריה. אני בעיקרון יומיות אבל יש לי לילה פעם-פעמיים בשבוע וסוגרת שבת כל 3-4 שבועות. אני במחלקה של 7 בנות. המחלקה מאוד מגובשת, כולן חברות של כולן חוץ ממישהי אחת, נקרא לה ספיר. ספיר כל הזמן מקטרת שלא טוב לה שם ובוכה כל הזמן וממורמרת, הקיצר לא כיף להיות בחברתה ובגלל זה שאר הבנות לא סובלות אותה. בגלל שאני גרה הכי קרוב אליה ואנחנו עולות על אותה רכבת היא נדבקה אליי. כל הזמן איתי. כל הזמן הולכת אחריי. יושבת לידי ברכבת ולא מפסיקה להתלונן. בגלל שהבנות האחרות רואות שהיא כל הזמן איתי הן לא מדברות איתי ותמיד מתלחשות כשאני שם, בתכלס זה הכל בגלל ספיר. אני רוצה שהיא תעזוב אותי, אני יודעת שזה לא יפה כי אף אחת לא מתייחסת אליה אבל היא פשוט בן אדם שלא כיף להיות בסביבתו. אני מעדיפה לשבת ולצחוק עם שאר הבנות מאשר לשבת לבד עם ספיר ולשמוע אותה מתלוננת. ניסיתי לשבת איתן כמה פעמים והיא הייתה בצד או שהיא הייתה בגימלים או משהו כזה וממש כיף להיות איתן. אנחנו צוחקות, כשמשעמם משחקות ארץ עיר (חחחחחח ממש כיף לשחק איתן) שרות, מצטלמות. הן אפילו אמרו לי שאני כיפית ומצחיקה ולא מבינות למה אני כל הזמן עם ספיר. איך אני אומרת לספיר שאני לא רוצה להיות בחברתה. אני לא רוצה לפגוע בה והיא רואה בי כחברה היחידה שלה שם. אבל בכל זאת אני מעדיפה ששאר הבנות ידברו איתי וחוץ מיזה לא נעים להיות בחברתה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות