אני בן אדם שלוקח דברים יותר קשה מאחרים, ולפני 5 שנים בערך נפרדתי מהחברה היחידה שהייתה לי ואהבנו אחד את השני מאוד יצאנו שנתיים, והיא הלכה ממני. אני יודע שזה מלא זמן אבל זה סתם עוד כישלון מהחיים שלי, שירתתי לאחר הפרידה בצבא במקום טוב אבל עקב המשבר שהיה לי, לא היה לי כוח להשקיע וסתם כל השירות עבר לי במחשבות על עצמי והפסדתי גם אותו, בלי להתקדם... אין לי מלא חברים כי אני נוהג לומר את האמת, ואנשים לא תמיד אוהבים את זה, אבל למען האמת יש כמה שדי מחבבים אותי. אני עד היום לא פתרתי את העניין הזה של נשים בחיים שלי וחוץ מהחברה שהייתה לי, (שגם לא אני השגתי אותה, היא פשוט התחילה איתי), ספגתי מלא כשלונות ומבוכה רבה בנושא הזה, אבל אני רוצה לפתור אותו בזמן הקרוב. בתיכון אמא שלי הייתה מורה באותו מקום שלמדתי, ולא מורה קלה ולא היה לי אפילו חבר אחד בתיכון, כי הייתי אובר ביישן/חרדתי, ויש לי הפרעות קשב וריכוז(זה קשור), האנשים שהכי סמכתי עליהם, פגעו בי, ורוב החיים שלי היו מלאי צער כאב ופספוסים... עכשיו אני יודע שאומרים להסתכל קדימה וכו' ואני חושב שזה נכון, אבל בכל זאת איך אני מרים את עצמי מהמקום שאני נמצא בו? אין לי יותר מדי טעם לחיים האלה... אבל אני לא יפגע בעצמי כי יש לי אח קטן וקרובים שיצטערו אם יקרה לי משהו.. למרות שיותר אכפת לי מאח שלי הקטן(בן7)... בכל מקרה אני מלא כשלונות ובא לי פשוט להיעלם ממש ממש קשה לי... אני אף פעם לא הבנתי מה המטרה שהגעתי לכאן...
יש משהו שמסכן כמוני יכול לעשות? אני אשמח לשמוע עזרה אמיתית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות