העולם הפנימי של האדם מעניין אותי ומעסיק את המחשבה שלי . לדעתי אני בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה ואני נוטה להבין , לנתח ולקבל אנשים גם מתוך פעולות אגביות לכאורה.
הייתי רוצה לפתח קריירה בתחום הזה , אך אינני בטוחה אם ללכת לכיוון הרפואה או הפסיכולוגיה הקלינית . מצד אחד הקשר בין הגוף לנפש בלתי מעורער בעיניי ומעניין אותי וזה יהיה אף מלהיב עבורי אם תהייה לי את האפשרות לשנות מצבים נפשיים דרך הדברים המכניים כמו: הכימיה ,ההיפנוזה ...ולראות את התמונה השלמה של הדברים .
אבל מצד שני -אני לא יכולה לוותר על הצד ההומאני והפסיכולוגי שמאחורי הדברים וזה מה שהכי מעניין ומושך אותי באופן תאורטי, וגם מעשי : לא הייתי רוצה לוותר על שיחות כ-אלה של הפסיכולוג הקליני ..
השילוב של שני הדברים : מצד אחד כימיה ומצד שני שיחות הוא נשמע לי האלטרנטיבה העילאית .
אז מכאן שהשאלה הראשונה שלי היא : האם פסיכאטר יכול לטפל בנוסף לתרופות בשיטות של הפסיכולוג הקליני?
אבל.. הבעיה שנובעת מתשובה חיובית של השאלה הזאת היא שכפי שציינתי שהפן הפסיכולוגי יותר מעניין אותי באופן תאורטי , ואני לא יודעת אם יהייה לי "כיף" או מספק ללמוד 6 שנים רפואה לעומת פסיכולוגיה..אני פוחדת שהתהליך לא יעניין אותי כי הדבר העיקרי שיעניין אותי בלימודים הוא המוח ונפש האדם ואני מניחה שזהו רק חלק מזערי מכל הלימודים . ואני באופן כללי אוהבת ללמוד וארצה ליהנות מהלימודים שלי.
מה אתם ממליצים לי לעשות? איזה כיוון לבחור ולמה?
זה מאוד מבלבל אותי ולא חודל מלהעסיק אותי, כי נדמה שאני מתחברת לכל הכיוונים של זה וקשה לי לוותר על משהו ..
אשמח לכל תשובה מלאה במיוחד מבעלי ניסיון ואם תשתפו חוויות והתלבטויות משלכם..
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות