שלום לכולם,
הייתי שמח לשתף אתכם קצת בחוויות שלי, ואולי לקבל ייעוץ ותמיכה ממישהו שמבין מה עובר עליי והתמודד עם מצב דומה בעבר; (אין לי כוונה אובדנית חלילה)
אני בן 29, במקור מהמרכז ובעל השכלה אקדמאית של מהנדס. בעבר, סבלתי מקשיי הסתגלות בצבא ובעבודה, והיה לי רקע של התקפי חרדה ודיכאון. ההתקפים הגיעו בכל פעם שהתקבלתי לעבוד או לשרת במקום חדש, ולצערי הובילו להתפטרות בכל פעם מחדש. כמובן שעם זה הגיע דיכאון וניסיון שלי "לקבור" את כל הבעיות תחת מעטה של התעלמות והסתגרות בבית.
כל החיים נהניתי ללמד ונמצא שהייתי מאוד כשרוני בזה. לאחר כמה שנים של עבודה בהנדסה, בה לא מצאתי את עצמי, עברתי לעבוד בהוראה בדרום הארץ, היכן שיש תמריצים כספיים ניכרים. אחרי שנה שבה לא מצאתי את עצמי בבית ההורים, עשיתי מעבר חד במקצוע ובמגורים, ומסתבר שבדיוק במקום הזה הצלחתי לפרוח ולשגשג. עבדתי בתיכון ולימדתי מתמטיקה והייתה המון הצלחה. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי טוב עם מה שאני עושה, וגם עם איך שאני מרוויח.
גיליתי שבתנאים הנכונים, אני לא האדם החרדתי/דכאוני שחשבתי שאני.
לצערי הרב, מסיבה שאני עוד לא מבין, פוטרתי מהמשרה הזו וחזרתי לגור בבית ההורים. ידעתי מראש שהמעבר יהיה קשה, אבל לא שיערתי עד כמה. אובדן העצמאות והזהות שלי עורר מחדש את כל השדים שבבקבוק, וחזרתי לסבול מדיכאון וחרדה שכמובן הובילה להימנעות והסתגרות.
באופן כללי אני אדם שמצליח להרשים לטובה, ובמרכז התמזל מזלי ומצאתי מספר רב של תפקידים בהוראה בכמה וכמה מוסדות ומסגרות. רק מה - שהדבר לא גורם לי לאושר, אלא מכניס אותי ללחצים איומים ותחושה קשה בעיקר. הנושא של שכר נמוך ותדמית גרועה למורים משפיע עליי לרעה.
אני שוב מרגיש אבוד וללא מקום ותחושת שייכות שגיליתי שכל כך חשובה לאדם.
אבל... בעיקר אני מרגיש לבד עם כל זה.
יש למישהו עצה טובה איך להתגבר ולהצליח לתפקד באופן מספק כדי לא לפגוע בקריירה ובחיי החברה (אולי קבוצה או משהו דומה)?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025