היי כותבת לפרוק לחשוב קצת
אני בת 19 עוד מעט עשרים , חיילת פקידה , אני מרגישה שנקודת החיים ההתחלתית שלי ממש גרועה בחיים , אין לי אמא , אבא מהמר חייתי בפנימיות ומשפחות אומנה זה כבר לא כזה עצוב בגיל 16 וקצת עברתי לגור לבד כל חיי היו עבודה בית לימודים , תעודת בגרות מלאה אך ציונים ממוצעים , לא טובה באמת בשום דבר חוץ מכתיבה ורעיונות מגניבים לסיפורים ולסרטים ולוגיים ופרסומות וכו, אני עכשיו בצבא , ומרגישה חנוקה לעזאזל! יש לי גבר טוב שמשתפר תודה לאל מיום ליום , חיים ביחד אצל הוריו אך עוד פעם כל חיי הם עבודה צבא בית , אני מנסה למאת לבילויים מיוחדים ולמקומות מגניבים אך כל פעם יש לי תחושה של אי שביעות רצון , יש לי מוח שאם היה לי את הזמן הכסף והיכולת שלי הייתי יכולה להצליח אך אין כולם תמיד אומרים עליי מעולה ככ חכמה אך לא מנצלת את יכולותיה , איך אפש לנצל את יכולותיי שאין לי כלום?! שום דבר להתחיל ממנו אני לא יכולה לעזוב את עבודתי המחשבה היחידה שלי זה לעזוב את הצבא וללמוד גרפיקה או עריכת סרטים שזה נורא מעניין נמאס לי לדחות את חיי כל הזמן פעם בגלל הלימודים ופעם בגלל הצבא ופעם בגלל העבודה ואין זמן לנשום !!! אבל מי יקבל אותי לעבודות בלי צבא? ולא אקבל הנחות במשכנתא וכו. שווה לעזוב את צהל בשביל לתחיל חיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות