היי לכולם..
אני משתמשת בחשיש ואלכוהול מגיל 17..
עשיתי הפסקה של כמה חודשים מכל זה, וממש
הרגשתי שהראש שלי מלא בבאלגן בלי זה..
לפני חודשיים ישבתי עם ידיד לעשן גראס
ויום למחרת הרגשתי, שאני מנותקת מהמציאות
הרגשה מפחידה.. של חוסר תקווה של חוסר
חיים כאליו אני בתוך איזה משחק מחשב ולא
מרגישה רגשות ,כמו רובוט מהלך .
עברתי לילות ללא שינה ,של סיוטים וחרדות
נהייתי פרנואידית .
עכשיו ברוך השם, מרגישה יותר טוב מדי
פעם יש חרדות משום דבר!!.. אבל התרגלתי..
ועכשיו פשוט אני מרגישה שבא לי לחזור לעשן חשיש
יש לי דודא חזקה לחשיש!! ומה שאני פוחדת
שהתחושה הזו תחזור לי.. התחושה הזו של הניתוק
אני כלכך פוחדת שזה יחזור לי...
ומצד שני אני מתה לעשן.. בינתיים אני שותה
אלכוהול והאמת זה קצת הגביר לי את החרדות
אבל הבעיה היא שאני סתומה ולא לומדת
לקח , למה אני לא מפחדת מזה?!?! אחרי
התקופה הקשה שעברתי?! ומתי שהיה לי
את הניתוק הזה הבטחתי נשבעתי לעצמי
שזהו את לא נוגעת בחרא הזה..
והנה, עכשיו אני לא מאמינה, לא מעכלת שאני
שוב פה ,בעולם ואומרת שבא לי לעשן..
זה לא נתפס לי.. לא מצליחה להבין את עצמי
מה כאילו עד שאני אקבל מחלת נפש רצינית
אז אני אלמד ??!
בכל אופן רציתי לציין שאני עכשיו בשלב שלחפש
את עצמי, וחשבתי ללכת לגמילה.. יש שם אוכל מיטה קורת גג, אנשים תומכים אז מה אכפת לי??
הבעיה היא שאני לא חושבת שאני כזו
מכורה לזה.. אלא ,סליחה על המילה אני
רוצה יותר "לנצל" את הקורת גג הזו יותר
מאשר הגמילה.. וידוע לי שזה לא בסדר..
פשוט גםאין לי מקום להיות עכשיו ...
אני רוצה פרטיות ולבית ההורים אני לא אחזור
ואני משלמת המון שכירות 2500 לחודש לבד!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות