היי קודם כל רוצה להגיד תודה מראש למי שקורא ומגיב.
על עצמי: כרגע סטודנט שנה ב באוניברסיטה כלשהי בארץ, גר עם ההורים(מרחק חצי שעה מהאוניברסיטה).
שמתי לב שבחודשים האחרונים אני מרגיש סוג של בדידות. עד כה זה לא הפריע לי , אמרתי לעצמי זאת בטח תקופה. אבל משום מה אני רואה שזה נמשך ויותר מזה , זה משפיע עליי.
אני שם לב שאני נהיה סגור יותר ולא משתף אנשים שקרובים אליי במה שעובר עליי. אני לא אדם שנוהג להתלונן או לפרוק(אוהב לשדר שאני חזק והכל בסדר), בדרכ אני זה שעוזר לאנשים שמרגישים רע.
אני יוצא עם חברים, לומד מקצוע מעניין, מוציא ציונים טובים, באמת שאין שום בעיות. למרות כל זאת אני מרגיש ככה.
לדוגמא שבוע שעבר קיבלתי בשורה משמחת ואשכרה לא ידעתי למי להתקשר כדי לשתף חחח ואשכרה כשזה הפוך אז מתקשרים אליי.
אני לא נמצא בזוגיות כרגע כי אני חושב שזה לא יהיה נכון להיכנס בנסיבות כרגע (למרות שאני ממש רוצה). אני מרגיש שאני צריך לעבוד על עצמי לפני. אני רואה שאנשים נכנסים לזוגיות במצבים דומים לשלי ואז מפתחים תלות בבן אדם ואני לא כזה.
מצד שני לכל החברים שלי יש בנות זוג ואז תחושת הבדידות מתחזקת. ואני חושב שהנושא הזה הוא הכי קריטי.
עוד מעט יתחיל עוד סמסטר וכנראה לא יהיה לי זמן להתעסק בעניין הזה. לכן לפני שזה קורה אני באמת רוצה לקבל חוות דעת מאנשים אובייקטיבים האם הגיוני שדבר כזה קורה בגיל 22 ומה לדעתכם אני צריך לעשות כדי שהתחושה המגעליה הזו תעלם?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025